להחלטה בעניין פלונית נ' פלוני
ביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד דחה בקשת אברך לשלם מזונות צנועים ביותר, בהיותו תלמיד ישיבה שאינו עובד לפרנסתו, וחייב אותו לעבוד 'עד קצה גבול היכולת' על מנת לפרנס את משפחתו.
בני זוג דתיים שהתחתנו בשידוך כעבור שלושה חודשי היכרות, נפרדו לאחר שהתאכזבו זו מזה- כך למשל, טענה האישה כי הייתה בטוחה שנישאה ל'עילוי תורני' אך בפועל מדובר באיש עצל, ולעומתה טען האיש כי הוא מקדיש את חייו ללימודי קודש.
במסגרת הליכי הפירוד, הגישה האישה תביעות מזונות אישה וקטין (לשניים ילד כבן שנה והאישה נמצא בשלהי הריונה השני), למשמורת ולחלוקת הרכוש המשותף.
במסגרת תביעת המזונות, ביקשה האישה מזונות זמניים של 4,450 שקל עבור הקטין, ו 4,180 שקל עבורה, וכן כי הבעל יישא בהוצאות הדירה השכורה בה היא מתגוררת לטענתה, בסך של 3,508 שקל לחודש.
לטענתה, בעלה הינו בחור צעיר ובריא שחי חיי בטלה מבחירה, ויכול לצאת לעבוד ולהרוויח יפה. עוד טענה, כי בכל מקרה, בעלה מקבל כספים מאביו, וכי מצבה הכלכלי קשה, שכן פוטרה מעבודתה וכיום נמצאת בהיריון מתקדם ומטופלת בקטין.
הבעל טען, כי מאחר שהינו אברך ש'תורתו אומנותו' והוא משתכר בסך הכל 1,500 שקל לחודש, יש לחייבו במזונות הקטין בלבד, בסכום של 1,400 שקל לחודש, תוך שלילת מזונות מהאישה שנטשה אותו, ויכולה לכלכל את עצמה. הוא הוסיף, כי בניגוד לטענת האישה היא אמנם פוטרה אך החלה לעבוד במקום אחר, שבו היא מרוויחה אף יותר, וכי אין לחייבו בהוצאות הדירה, שכן האישה מתגוררת יחד עם בנו בבית הוריה.
תורה ופרנסה- כל דבר בעתו
השופטת ענת אלפסי קיבלה את הבקשה בחלקה. נפסק, כי משמדובר בקטין כבן שנה, על האב להתאמץ "עד קצה גבול היכולת" על מנת לקיים את חובותיו כלפי משפחתו, וזאת גם אם הוא שקוע בלימוד תורה יומם וליל.
"... מן הראוי כי המשיב יצא לעבודת יומו, על מנת לפרנס את בני משפחתו, וחזקה עליו כי יעשה לעצמו עיתות ללימוד התורה, כפי שעושים רבים וטובים", כתבה השופטת וקבעה, כי משמדובר בצעיר בריא ובעל כשרון, כפי שהודה בעצמו, הוא יכול למצער להשתכר שכר מינימום.
עם זאת, פסקה השופטת כי נוכח העובדה כי המשפחה חיה ברמת חיים בסיסית בלבד, אין מקום לחייב את האב בסכומים שדרשה האישה.
באשר למזונות האישה נפסק, כי העובדה שהאישה הרה אינה מונעת ממנה מלעבוד, ואף הוכח כי היא עדיין עובדת. נקבע, כי האם יכולה להשתכר כ 3,000 שקל בחודש, וזאת בהתחשב בכך שהיא בהיריון ואם לפעוט.
לפיכך נפסק, כי האב ישלם מזונות זמניים עבור הקטין בסך של 1,200 שקל בחודש ובנוסף 500 שקל עבור הוצאות החינוך שלו ו 1,000 שקל נוספים עבור הוצאות המדור בכפוף לכך שהאם תמציא אסמכתא כי היא מוציאה בגין המדור 3,000 שקל בחודש.
עו"ד ליאור לב, העוסק בדיני משפחה, מסביר כי "מאחר שמדובר בבני זוג שהינם יהודים, הרי שעל פי הדין האישי חב הבעל במזונות צאצאיו, והוא חייב לשלם את מזונות הקטין באופן אבסולוטי".
עוד הוא מציין כי "בית המשפט דחה את תביעת האישה למזונות, לאור יכולת ההשתכרות שלה כפי שעלתה מתלושי השכר שהציגה".
להחלטה בעניין פלונית נ' פלוני
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.