הפעוט נולד כתוצאה ממערכת יחסים קצרה בין ההורים. האב טען שההוצאות על הקטין אינן גבוהות ושהוא עצמו סובל מנכות נפשית ולא יכול לעבוד. הטענות נדחו והוא חויב ב-1,825 שקל לחודש
השופטת הילה גורביץ עובדיה קיבלה לאחרונה תביעת מזונות שהגישה אם לקטין כבן שנתיים נגד אביו. האב אינו מקיים זמני שהות עם בנו וטען כי צרכיו של הקטין מסתכמים ב-1,000 של לחודש, וכי האם מקבלת קצבת תלויים בסך 950 שקל כך שעליו להשלים 50 שקל בלבד. השופטת דחתה את הטענה וחייבה את האב לשלם את מלוא הצרכים ההכרחיים (1,300 שקל), וכן חלק מהצרכים הלא הכרחיים והמדור.
בני הזוג לשעבר ניהלו מערכת יחסים קצרה והם הורים לקטין, יליד 2020. לאם שלושה ילדים קטינים נוספים ממערכת יחסים קודמת ולאב זהו בנו היחיד.
האם הגישה תביעת מזונות. היא סיפרה הצדדים ניהלו קשר זוגי במשך כשנה וחצי ובעת הריונה היא גילתה שהאב מכור לאלכוהול. נטען כי מאז פרידת הצדדים נמצא הקטין בחזקתה והתקיימו זמני שהות מצומצמים, אם בכלל. היא עתרה לתשלום 1,900 שקל לחודש עבור מזונות הקטין.
האב טען שהסכומים הנתבעים מופרזים ולא הופחת חלקם של ילדיה הנוספים במדור ובמזונות. הוא סיפר שעלה לישראל מצרפת ב-2018 ואין לו הכנסה בשל נכותו הנפשית שהוכרה בצרפת אך נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל קשיי שפה. הוא הוסיף שהוא נעזר כלכלית בבני משפחתו וחבריו.
האב ביקש לחייב אותו במזונות בסך 50 שקל עד גיל 6 וטען שצרכי הקטין מינימליים, או כלשונו "משהו נורמלי זה 1,000 שקל, הוא לא צריך כלום טיטול, חלב, בגדים והרבה אהבה".
האב הוסיף שיש לקזז את קבצת תלויים שמקבלת האם עבור הקטין בסך של 950 שקל לחודש, ולחייב אותו בהפרש. עוד לטענתו, לאחר גיל 6 יש לפטור אותו ממזונות בכלל.
לא משתף פעולה
השופטת הילה גורביץ עובדיה מבית המשפט למשפחה בחיפה קבעה ששני הצדדים לא הוכיחו את צרכי הקטין.
היא ציינה שהקטין מתגורר בבית האֵם ועל פי הנתונים שהובאו רמת החיים אליה הורגל הקטין אינה גבוהה ואף נמוכה במקצת. בנסיבות אלה ובהתאם לפסיקה אמדה השופטת את צרכי הקטין בסך של 1,600 שקל לחודש, כשמתוך זה 1,300 שקל עבור צרכים הכרחיים.
באשר להכנסות הצדדים, השופטת אמדה את הכנסות האם מעבודה ומדירה שבבעלותה בסך של 10,500 שקל ברוטו לחודש, ואת הכנסתה הפנויה בסך של 6,500 שקל לחודש.
השופטת דחתה את טענות האב כי בשל מצבו הנפשי הוא לא יכול להשתכר למחייתו מחוסר הוכחה. עם זאת, היא התחשבה בכך שהוא עולה חדש בעל קשיי שפה וסובל מהתמכרות לאלכוהול. השופטת אמדה את שכרו כשכר מינימום חודשי, 5,300 שקל ברוטו לחודש, וסך של 4,800 שקל כהכנסה פנויה.
היא הדגישה שלא מתקיימים זמני שהות והאב נמנע מלשתף פעולה עם גורמי הטיפול, כך נטל הגידול רובץ על כתפי התובעת.
לכן חייבה השופטת את הנתבע לשאת בכל הצרכים ההכרחיים של הקטין בתוספת של 150 שקל בגין הצרכים שאינם הכרחיים עד גיל 6. בנוסף חויב האב בדמי מדור בסך של 375 שקל לחודש.
בסופו של דבר חויב האב בסכום כולל של 1,825 שקל לחודש. מגיל 6 יופחת הסכום לסך של 1,575 שקל לחודש, ובמקרה שיתקיימו זמני שהות יופחתו המזונות לסך של 1,275 שקל לחודש.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד אורית גליקין - לשכה לסיוע משפטי
- ב"כ הנתבע: עו"ד אריאלה רוזנטל סודרי - לשכה לסיוע משפטי
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.