העובד הועסק כנציג שירות במהלך התקופה המתוחה של המעבר מכרטיסיות נייר ל״רב קו״. לאחר אירוע אלים במיוחד מצד לקוחה התדרדר מצבו הנפשי. לאחרונה התקבלה תביעתו נגד הביטוח הלאומי.
עובד לשעבר של אגד הגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי בה ביקש להכיר בו כנפגע בעבודה. הוא תיאר אירוע אלים שחווה ב-2011 מצד לקוחה וטען שבעקבות זאת נגרמה לו פגיעה נפשית. הביטוח הלאומי טען שהמחלה התפתחה עוד קודם לאירוע אך בית הדין קיבל את התביעה וקבע שלצורך ההכרה די בכך שמצבו הנפשי הוחמר בשיעור משמעותי.
עובד כבן 51 הועסק כאחראי על הנפקת כרטיסי ״רב קו״ של אגד בתקופה של רפורמת המעבר מכרטיסיות נייר לכרטיסי ״רב קו״.
בתקופה זו צבאו המוני אנשים על משרדי אגד בבקשה להמיר את הכרטיסיות שבידם ולקבל במקומן כסף מזומן. הרפורמה התנהלה תחת תנאים בלתי אפשריים ועמדת השירות בה עבד האיש לא עמדה בעומס. בשל כך, ההמון החל לתסוס ונציגי השירות היו חשופים לגילויים של חוסר סבלנות, צעקות, הטחות איומים, קללות ואלימות מילולית ופיזית.
ביוני 2011 העובד הועמד ב״קו החזית״ אל מול ההמון הזועם ומונה כאחראי על המרת הכרטיסיות בכסף מזומן. תנאי מזג האוויר היו קשים במיוחד, ימי הקיץ החמים של חודשי יולי אוגוסט. כחודש לאחר מכן, במהלך עבודתו, פנתה אליו אישה בצעקות תוך שהיא מנבלת את פיה ומטיחה בו קללות נאצה כגון ״נאצי, רוסי מלוכלך, זבל, בן זונה״.
המתפרעת נכנסה לסחרור, שלהבה את עצמה עוד יותר ואיימה עליו באלימות תוך שהיא מניפה את תיק היד שלה באוויר כדי להכות בו. ברגע השיא ירקה בפניו מספר פעמים והאשימה אותו בהטרדה מינית. כל זאת, לעיני הקהל הרב שהיה במקום וחבריו לעבודה. העובד נפגע עד עמקי נשמתו.
מיד לאחר מכן נכנס העובד להלם והופיעו אצלו חולשה, קושי בדיבור ולחץ בצד השמאלי של החזה. התסמינים החריפו לאחר מספר ימים ולא חלפו. היום הוא סובל מחולשה בפלג גופו השמאלי, אובדן שיווי משקל, כאבי ראש רצופים, אסימטריה בפנים, סחרחורות וגמגום. בנוסף הוא סובל מדיכאון וחרדה.
בעקבות התביעה מינה בית הדין פסיכיאטר לבדיקת העובד. המומחה קבע שההפרעה הנפשית שממנה סובל התובע פרצה על רקע אישיותי בשנים 2005-2006 ועוד לפני האירוע. עם זאת קבע המומחה כי בעקבות התקרית מול הלקוחה מחלתו הוחמרה בשיעור של 20% לפחות.
העובד טען כי על פי חוות הדעת קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי שממנו הוא סובל. לדבריו, יש להתעלם מקביעת המומחה אודות מצבו הקודם.
הביטוח הלאומי טען מנגד כי יש לדחות את התביעה שכן הליקוי אינו קשור לאירועים שהתובע חווה במסגרת עבודתו.
גם החמרה מוכרת כפגיעה
אך סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי די בכך שהמומחה קבע שהאירוע גרם להחמרה במצבו הנפשי של התובע בשיעור העולה על 20% כדי לקבוע שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין המצב הנפשי.
השופטת ציינה כי המומחה הרפואי הוא ״האורים והתומים״ של בית הדין בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי וכי בהתאם להלכות ידועות, גם פגיעה בדרך של החמרת מצב תוכר כפגיעה בעבודה.
הביטוח הלאומי חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 5,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד אלון צ'יצ'יאן
- ב״כ הביטוח הלאומי: עו"ד משה אהרון
* עו״ד לבנה ג'אן עובדיה עוסקת בביטוח לאומי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.