בית המשפט פסל את הצוואה בכל היבט אפשרי. בפסק הדין נקבע כי בצוואה נפלו פגמים צורניים, וכי הבן הזוכה היה מעורב בעריכתה והפעיל השפעה בלתי הוגנת על האם שלא הייתה כשירה
אישה נפטרה לפני כארבע שנים והותירה שמונה ילדים. ב-1987 היא ובעלה ערכו צוואה הדדית בה נקבע כי לאחר מות שניהם הרכוש יעבור לילדים בחלקים שווים. ב-2016 המנוחה חתמה על צוואה חדשה בה הורישה את כל הרכוש לאחד הילדים. השופטת מירה רום פלאי קיבלה התנגדות שהגישו שישה מהאחים ופסלה את הצוואה המאוחרת. זאת, בין היתר, לנוכח השפעה בלתי הוגנת של הבן שגר עם אמו בתקופה הרלוונטית.
המנוחה, ילידת 1929, נפטרה ביוני 2020 בהיותה כבת 91 שנה. ב-1987 היא ובעלה ערכו צוואה הדדית בה ציוו את כל רכושם אחד לשני, ולאחר מות שניהם לשמונת הילדים בחלקים שווים.
הבעל נפטר ב-1992. ב-2016 ערכה האם צוואה חדשה בה הורישה את כל הרכוש לאחד הילדים, ונישלה את היתר.
בהתנגדות שהגישו האחים הם טענו כי בעת עריכת הצוואה האם הייתה כבת 87 שנה, במצב בריאותי ירוד ולא ידעה קרוא וכתוב בעברית. לדבריהם, האח הזוכה הוא שמצא את עורך ההדין שערך את הצוואה והביא את המנוחה מביתה למשרדו כדי לחתום על הצוואה.
הם הפנו לשורת פגמים צורניים בצוואה ובין היתר לעובדה שעורך הדין אינו נוטריון אף שהוצג ככזה, שהצוואה לא הוקראה למנוחה ושהיא לא ידעה פרטים על רכושה, אותם מסר האח הזוכה.
הם הוסיפו כי אחיהם הוא אדם עם עבר פלילי עשיר, כולל בגין אלימות קשה כנגד אשתו. הוא חי על חשבון האם ולקח ממנה כספים שלא כדין. הם הפנו לסרטון בו צולם מעמד עריכת הצוואה ושמעיד לטענתם על הפסיביות של המנוחה, שלא אמרה כלום מיוזמתה.
האח טען כי המנוחה היתה כשירה וצלולה וכי הצוואה האחרונה מבטאת את רצונה. לטענתו, המתנגדים לא נכחו בחיי האם ולא היו בקשר עמה ורק הוא היה לצידה וטיפל בה.
רב הנסתר על הגלוי
השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון קבעה שמחומר הראיות עולה שהאח הפעיל על האם השפעה בלתי הוגנת. הוא ניצל את מצבה פיזי הקשה, את מצב רוחה הירוד את הריחוק מילדיה והתלות שלה בו כדי להביא אותה לחתום על הצוואה.
היא ציינה שהצוואה נערכה על ידי עורך דין עם חותמת "נוטריון" אך התברר שהוא כלל אינו נוטריון. זאת ועוד, הצוואה לא הוקראה למנוחה בנסיבות בהן היא לא יודעת קרוא וכתוב בעברית והיא כוללת מגבלה האוסרת על המנוחה לשנות את הצוואתה, בניגוד לדין. פגמים אלה מטילים ספק רב בכשרות הצוואה ובשאלה האם היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
עוד קבעה השופטת כי המנוחה הייתה סיעודית ובמצב בריאותי ירוד. על רקע זה יזם האח את עריכת הצוואה, בחר את עורך הדין ואף הסיע את המנוחה והמטפלת שלה למשרדו.
השופטת הוסיפה שצפייה בסרטון בו נראית המנוחה חותמת על הצוואה, חשפה כי היא הייתה פסיבית וחלק ניכר מהזמן שתקה. המנוחה השיבה לשאלות מדריכות ומכוונות של עורך הדין, עד כדי הכנסת תשובות לפיה.
היא קבעה בנוסף שהבן שלט באותה תקופה ברכושה של המנוחה, וחי על חשבונה. נסיבות אלה מעוררות תמיהות ותהיות רבות בבחינת "רב הנסתר על הגלוי", סיכמה השופטת וכתבה כי יש חשד כבד כי הצוואה נחתמה תחת השפעתו הפסולה של הבן.
לפיכך ביטלה השופטת את הצוואה המאוחרת. המבקש חויב בהוצאות בסך 120,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד רן רייכמן
- ב"כ המשיבים: עו"ד יוסי הרשקוביץ
עו״ד משה מסרי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.