בית משפט השלום בהרצליה קבע שפרסום התכתובות המשמיצות והמעליבות נגד מנהל בית ספר באינטרנט הוא לשון הרע.
לבית הספר "גוונים" שבמועצה אזורית מנשה הגיע ב-2007 מנהל חדש. לא כל המורים בבית הספר קיבלו את המנהל החדש בברכה והחלה בקרבם "תסיסה" להחזיר את המנהל הקודם. לצורך כך הם ביקשו לגייס את תמיכת ועד הורי התלמידים.
נפגעתם מרכילות זדונית?
פנו ל- עו"ד לשון הרע
באוקטובר 2007 נשלח מייל לכל חברי הוועד עם עותק למנהל ביה"ס שמציין את מורת רוחם של נציגי הוועד מיחסו של המנהל אליהם. לאחר כחודשיים התקיימה ישיבת נציגי ועד ההורים עם ראש המועצה ומנהל מחלקת החינוך במסגרתה שפכו את טענותיהם כלפיו ותוכנה הועבר למנהל.
בעקבות זאת המנהל כינס ישיבה דחופה של מורי ביה"ס, בה האשים את קבוצת המורים שניסתה להחזיר את המנהל הקודם בשיתוף פעולה עם נציגי ועד ההורים. כל התכתובות ופרוטוקול הישיבות פורסמו לעיני כל באתר האינטרנט שנפתח על ידי אחר מחברי הוועד. התכתובות כללו התנסחויות כמו "או שהוא עסוק בפעילות מינית – קרי שם עלינו ז'" ו-"נוגע בבנים ונועץ מבטים חודרניים ומטרידים בבנות", ועוד.
בסופו של דבר, לנוכח המצב מול ההורים והמורים, הוחלט שלמרות שבהתנהלות המנהל לא נמצא רבב, כהונתו תסתיים בסיום השנה.
התרחשויות אלה הביאו את המנהל להגיש תביעת לשון הרע נגד חברי ועד ההורים בבימ"ש השלום בהרצליה. לטענתו, ועד ההורים פרסם עליו שקרים גסים וזדוניים המוצגים כאמת מוחלטת ומייחסים לו דברים שלא אמר ולא עשה.
לטענתו, נעשו שישה פרסומים המכפישים את שמו הטוב, החל בהתבטאויות המרמזות שהוא מזלזל בוועד ההורים ובתלמידים וכלה ברמיזות שהוא מטריד מינית תלמידים.
בנוסף, טען כי אין ספק שהתנהלותו האגרסיבית של הוועד תרמה להפסקת עבודתו. לפיכך, טען שיש לפצות אותו ב-733,688 שקל, פיצוי שכולל גם עוולת שקר מפגיע.
הנתבעים טענו שיש להם זכות לחופש ביטוי ושהפרסומים הביעו דעה רצינית ועניינית, שבאה מתוך דאגה כנה לילדי בית הספר. עוד הם טענו שהדברים, שנאמרו בישיבה עם ראש המועצה, הופצו לראשונה על ידי התובע עצמו באסיפת הצוות שכינס.
הפרסום שפורסם לאחר מכן באתר האינטרנט פורסם בתום לב ומתוך שליחות ציבורית. לחלופין טענו הנתבעים שבפרסומיהם יש אמת, וחובתם לדווח על מעשי התובע כנציגי ההורים בביה"ס.
אלמנטים פוגעניים
השופטת אירית מני-גור קיבלה את התביעה. לדעתה ששת הפרסומים מכילים מספר אלמנטים פוגעניים, כשהפרסום החמישי ביניהם הוא באתר אינטרנט המקבץ את כל הפרסומים יחד. אסופת כל האמירות יחד יוצרת "אפקט מצטבר אשר פוגע בכישורי התובע כמנהל, מעליב ומזלזל ביכולותיו כמנהל ובז לו", כתבה השופטת בפסק הדין.
יצירת הפרסומים מבלי לנקוט באמצעים סבירים לבדוק את אמיתותם, אינה בתום לב. הנתבעים ידעו שאין חשד ממשי להטרדה מינית ובכל זאת ניסחו את מכתביהם באופן מרומז, שמטיל דופי בתובע כאדם ולא רק כמנהל. אמנם תפקיד הוועד הוא חשוב מאוד, אך היה מקום לנהוג באיפוק ולזכור כי המנהל הוא גם אדם, בעל, אב ובן והפרסום עלול לפגוע בכבודו, בכבוד משפחתו ובפרנסתו.
מאידך, חלק מהפרסומים לא נכנס בגדר לשון הרע לדעת השופטת, אלא היוו הבעת דעה לגיטימית על התובע המכהן בתפקיד ציבורי.
לסיכום השופטת קבעה שארבעה מתוך הנתבעים, ששימשו חוד החנית בוועד, הם שיפצו את התובע בסך של 140 אלף שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אמיר טיטונוביץ
- ב"כ המשיב: עו"ד א. חבוש
* עו"ד גיא אבידן עוסק בדיני לשון הרע.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.