צעירה שהגיעה עם אחותה לסניף הרשת בחיפה טענה שהדיילת בסניף האשימה אותה בפומבי בגניבת מוצר איפור, על לא עוול בכפה. השבוע קבע בית המשפט שעובדי הנתבעת השפילו את הצעירות, ופסק לזכותן פיצוי.
האירוע החריג התרחש לפני שנתיים, בזמן ששתי האחיות הצעירות הגיעו לערוך קניות בסניף "סופר-פארם" בקניון "סיטי סנטר" שבחיפה.
לפתע, ניגשה אל אחת מהן דיילת מכירות, והאשימה אותה בכך שהחביאה מוצר איפור בתיק שלה, בניסיון לצאת מהסניף מבלי לשלם עליו. קצין הביטחון של הסניף, שהוזעק למקום, דרש מהצעירות לרוקן את התיק, אך הבדיקה לא העלתה דבר.
לאחר מכן, הצעירות המושפלות החליטו לעזוב את הסניף, אך קצין הביטחון לא הניח להן, וליווה אותן עד לרכבן, על מנת לוודא שלא גנבו מוצר אחר ביציאה. כחצי שעה לאחר המקרה, הגיעו הורי הצעירות הנסערות אל הסניף כדי לברר את העניין אך לא זכו להתנצלות מצד עובדי הסניף.
לייעוץ בתחום:
עורך דין לשון הרע
זמן מה לאחר מכן, הגישו האחיות תביעה נגד הסניף לפיצוי של 12,000 על פרסום לשון הרע.
התובעות סיפרו שדיילת המכירות צעקה עליהן בקול רם לאוזני העובדים והלקוחות, תוך שכינתה אחת מהן "גנבת". השפלתן המשיכה גם לאחר מכן, כשקצין הביטחון עקב אחריהן ביציאה.
מנגד, נציגת הסניף טענה שהתנהגות עובדיה הייתה סבירה ומידתית. נטען כי העובדים פעלו להגנה על אינטרס לגיטימי של מניעת גניבת מוצרים, ובכל מקרה, האירוע התרחש ביום שבת, כשתנועת הקונים הייתה דלילה, כך שרק אנשים מעטים, אם בכלל, נחשפו להתרחשות.
דיילת המכירות הסבירה בעדותה כי עלה בליבה חשד סביר לגניבת מוצר ש"נעלם" אחרי שנלקח על ידי אחת התובעות, ולגרסתה היא פנתה אליה בצורה נעימה ועדינה.
אלא שסופר-פארם לא הציגה כל ראיה ולא הביאה כל הוכחה לחיזוק גרסתה. כך, התברר כי הסניף לא שמר את צילומי האבטחה ממועד האירוע, אף שמדובר באירוע "חריג". ושנית, קצין הביטחון, עד מרכזי שיכול היה לשפוך אור על המקרה, לא זומן לעדות.
במהלך הדיונים בתיק אף התברר שקצין הביטחון הוזעק למקום על ידי אחראי המשמרת, דבר המלמד על כך שפניית הדיילת נשמעה ברחבי הסניף ועוררה עניין ותשומת לב.
יכלו לנהוג אחרת
השופט יהושע רטנר מבית משפט השלום בחיפה התרשם מאמינות עדותן של התובעות, שענו בצורה עקביות והגיונית לכל השאלות שנשאלו. כמו כן, התנהלותן בזמן אמת – עזיבת החנות מבלי לרכוש דבר והזעקת הוריהן – העידה על קיומו של האירוע ועל העלבון שחשו בעקבותיו.
השופט מתח ביקורת על התנהלות הנתבעת והחוסר בראיות שהחליש את גרסת הדיילת, ודחה את הטענה לפיה ביום האירוע לא היו לקוחות בסניף הגדול שהיה בתורנות שבת.
"דיילת המכירות הייתה יכולה לפנות אליהן באופן שקט, ולבקש מהן לסור לצד של החנות לבדיקה דיסקרטית של הקב"ט. בכך עובדי הנתבעת היו יכולים לשמור בצורה נאותה על האינטרסים של מניעת גניבות, אולם למרבה הצער, הדברים נעשו בצורה אחרת", כתב השופט בפסק דינו וקבע כי התנהלות עובדי הסניף גרמה להשפלת התובעות ומהווה לשון הרע.
לפיכך, החליט השופט לפסוק לזכות התובעות פיצוי "ממשי" של 6,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 850 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין לימור ג'נח גוילי עוסקת בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.