אישה שעברה שני ניתוחי השתלת טבעות בעיניים תבעה את הרופא ומכון "רואים 6:6" לפיצוי על רשלנות רפואית. בית המשפט לא סבר שהרופא התרשל אולם חייב את המכון לפצות אותה.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאישה שנאלצה לעבור ניתוח חוזר בעין אחרי שסבלה מזיהום פיצוי של 40 אלף שקל על כאב וסבל והוצאות של כ-9,500 שקל. השופטת אילת דגן קבעה כי מאחר שהסיבוך היה צפוי הרופא פטור מאחריות אולם החליטה לחייב את המכון בתשלום בכל זאת, מבלי להכריע בשאלת האחריות.
אישה בת 40 הסובלת מניוון בקרניות החליטה לשפר את ראייתה באמצעות ניתוח לייזר. במאי 2006 היא פנתה לקבל ייעוץ במכון "רואים 6:6", ולאחר שבועיים עברה שם ניתוח השתלת טבעת בעינה השמאלית.
כעבור זמן מה היא התלוננה על כאבים ולחצים בעין שנותחה, ונאמר לה כי ניתוח דומה בעין הימנית ישפר את המצב. המטופלת קיבלה את ההמלצה ופחות מחודש לאחר מכן שבה ל"רואים 6:6" כדי לבצע את ההליך.
אך גם לאחר ניתוח זה היא התלוננה על כאבים ולחצים. הפעם הוסבר לה שמדובר בתופעות זמניות שיחלפו מעצמן, אך היא המשיכה לסבול זמן רב וכשנה וחצי לאחר מכן (2008), אובחן זיהום בעינה הימנית בגינו נאלצה לעבור ניתוח להסרת הטבעת.
ב-2013 המטופלת תבעה מהרופא שביצע את הניתוחים ומ"רואים 6:6" פיצוי של 460 אלף שקל. התביעה לפיצויי העתק הוגשה בטענה שהרופא התרשל בכך שהשתיל בעיניה עדשות שלא אושרו על ידי ארגון הבריאות האמריקאי ומיקם אותן באופן שגוי. המטופלת טענה בנוסף כי לא הוסבר לה על אודות ההליך וסיכוניו.
מומחה מטעמה קבע כי היא נותרה עם נכות בשיעור של 35% וציין כי אחוזי נכותה רק יגדלו עם השנים.
"רואים 6:6" הפסיקה את פעילותה ב-2007 וכלל לא הגיבה לתביעה, ואילו הרופא טען כי מטרת הניתוחים הייתה להעניק לתובעת פתרון זמני למחלה. הרופא הוסיף כי טענותיה כאילו לא קיבלה מידע על הניתוחים מופרכות, שכן נתן לתובעת הסבר מעמיק והיא אף חתומה על מסמכים המפרטים את מלוא הסיכונים של ההליך.
הרופא ציין כי מומחית מטעמו קבעה שלא נפל פגם בניתוחים שביצע וכי לא נגרמה לתובעת כל נכות, ומצבה היום טוב יותר מזה שיכול היה להיות ללא הניתוחים. לשיטתו, הניתוחים הוגדרו כהצלחה, בדיקות המעקב שביצע בתובעת היו תקינות והזיהום הוא סיכון ידוע שלא ניתן להטיל עליו אחריות להתממשותו.
גרסה לא הגיונית
בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר, השופטת דגן לא מצאה שהרופא התרשל בביצוע הניתוח. השופטת קבעה כי הטבעות שהושתלו בעיני התובעת מותרות לשימוש בארץ וכי לא הוכח שנפל פגם בביצוע ההשתלות.
באשר לחובת גילוי המידע, השופטת מצא כי התובעת קיבלה את מלוא ההסברים לגבי הניתוח וסביר להניח שלא הייתה חוזרת בשנית לאותו מכון לו לא הייתה מודעת לסיכונים.
בנוסף מומחה שמונה מטעם השופטת עקב המחלוקת בין מומחי הצדדים, קבע כי הנכות שלה לא קשורה לניתוחים אלא נעוצה במחלת העיניים ממנה היא סובלת.
לאור האמור, השופטת דגן קבעה כי הרופא אינו אחראי לנזקי התובעת. ואולם, מבלי להכריע בשאלת האחריות חויב מכון "רואים 6:6" - שכאמור לא הגיב לתביעה – בפיצוי התובעת מאחר שנאלצה להוציא את אחת הטבעות.
לפיכך, התביעה כנגד הרופא נדחתה בעוד שהמכון חויב לשלם לתובעת 40 אלף שקל כפיצוי עבור סבלה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 9,500 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד ע.קלורין
- ב"כ הנתבע: עו"ד י.הוד ואח'
עו"ד איתמר לנדאו
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.