התובע – כיום כבר בן 20 – נפגע קשות בידו כשעבד עם מכונה לכיפוף מתכות. שופטת בית משפט השלום בטבריה קבעה כי החברה הפרה שורה של חוקים ותקנות.
השופטת ברכה לכמן מבית משפט השלום בטבריה קיבלה את תביעתו של צעיר בן 20 שנפגע בתאונת עבודה קשה בעת שהועסק על ידיה כפועל ייצור בחברה לייצור רשתות גידור, כאשר היה בן 16.
ביום התאונה התובע עבד על מכונה לכיפוף מתכות לראשונה, לאחר שלדבריו אחד העובדים הראה לו פעם אחת כיצד להפעיל את המכונה והלך.
כך תיאר התובע את המקרה: "הפעלתי המכונה עם כפתור ההפעלה שעל המכונה והברגתי הבורג שעל המכונה שקובע דרגת הלחץ וכפי שהראה לי לעשות כמפורט לעיל, אך מוט הברזל נתקע ואני הזזתי את המוט שנתקע ואז לפתע המכונה החלה לפעול ועקב כך ידי הימנית שהיא ידי הדומיננטית נמשכה ונמחצה במכונה".
התובע טען כי הנתבעת הפרה את חובתה לדאוג לאמצעים מינימליים לביטחונו לפי פקודות ותקנות שונות של בטיחות לעבודה, ואף הפרה את עוולת הרשלנות כשהתרשלה כמעסיקה שלו.
אל תביעתו הוא צירף חוות דעת מהנדס שלפיה הגישה לנקודות הצביטה בין גלגלי המכונה הייתה חופשית ללא כל מיגון, בניגוד לנוהג להשתמש במגני מרחק המונעים גישה לנקודות סכנה, למגן מכונות ערגול באמצעות לוח בקרה או לגדר את האזורים המסוכנים.
הנתבעת – חברת עמי וגבי רשתות טבריה – לא כפרה בגרסת התובע אך טענה שיש להשית עליו "אשם תורם" מלא בשיעור של 100%, ולחילופין בשיעור של 50%, מאחר שמדובר בתאונה שניתן היה למנוע בלחיצת כפתור המפסיק את עבודת המכונה.
לשיטתה, יש להטיל את האשמה על התובע הואיל והתובע ידע איך לתפעל מכונות ועבד במפעל במשך כשנה בהפעלת מכונה אחרת, וכן משום שמדובר בתובע עם בעיות קשב וריכוז, שלא הביא לידיעתה.
ללא מיגון והדרכה
"אני סבורה שהמעשים והמחדלים של הנתבעת, אשר יפורטו בהמשך, מהווים הן עוולת הפרת חובה חקוקה והן עוולת רשלנות", קבעה השופטת ברכה לכמן.
השופטת הוסיפה כי בהתבסס על חוות דעת המהנדס – שלא נסתרה – ניתן לקבוע שהנתבעת לא נקטה באמצעי הגנה כלשהן בעת השימוש במכונה ולא גידרה חלקים מסוכנים, ובכך הפרה את פקודת הבטיחות בעבודה.
בנוסף לכך השופטת השתכנעה שהנתבעת לא קיימה את חובתה על פי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה, למסור לתובע מידע בדבר סיכוני והוראות עדכניות לשימוש בטוח והגנה מפני סיכונים. בהקשר זה השופטת התרשמה לחיוב מעודותו האמינה של התובע, בניגוד לעדותו של בעלי החברה הנתבעת, שלא ידע לומר מי הדריך את התובע.
כמו כן, השופטת אף קבעה כי הנתבעת הפרה את חוק הנוער, האוסרות העסקת נערים בעבודות על מכונה לא ממוגנת, ללא הדרכה נאותה.
בתוך כך השופטת דחתה טענה נוספת של הנתבעת, לפיה התובע שוחח בטלפון בזמן התאונה, וציינה כי לא נמצא ביסוס כלשהו לטענה זו.
בהמשך פסק הדין השופטת ניתחה את נזקי התובע, לאחר שהעמידה את נכותו התפקודית על 7%. לאחר ניכוי תגמולי שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך כ-270,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 43,000 שקל.
הפיצוי נפסק בין היתר עבור הפסדי שכר לעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל והוצאות רפואיות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שמעון בן-נעים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.