התינוק נולד פג בשבוע ה-27 להיריון והועבר לפגייה. שבוע לאחר מכן מצבו החל להידרדר אך המתמחים התורנים לא נועצו ברופא בכיר והותירו אותו לא מטופל במשך שעות – מה שהכריע את גורלו.
שירותי בריאות כללית חויבה לאחרונה לשלם פיצוי של כ-1.6 מיליון שקל להורי פג שנפטר בגיל 17 ימים עקב טיפול רפואי רשלני. סגנית נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ורדה מרוז קבעה שהרופאים התורנים בפגייה לא תיעדו כראוי את ההידרדרות במצבו של התינוק והתעכבו עם מתן טיפול אנטיביוטי שיכול היה להציל את חייו.
התינוק נולד בשבוע ה-27 להיריון בבית החולים "העמק" שבעפולה, והוכנס לפגייה כשהוא במצב יציב. עשרה ימים לאחר מכן החלה הידרדרות במצבו עקב זיהום, וביום ה-17 להולדתו הוא נפטר.
בתביעה שהגישו הוריו לפני כשלוש שנים וחצי נגד שירותי בריאות כללית – בעלת בית החולים –הם טענו כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול בבנם.
בשלב הראשון, משום שהרופאים הפסיקו את הטיפול האנטיביוטי שניתן לו עם כניסתו לפגייה מוקדם מדי. בשלב השני, כשמצבו החל להידרדר, המתמחים ששימשו כרופאים תורנים בפגייה לא טיפלו בו כראוי ולא התייעצו עם רופא בכיר, מה שעיכב את הטיפול התרופתי שיכול היה להציל את חייו.
התובעים טענו בהקשר זה כי קשה לדעת מה בדיוק אירע באותו הלילה משום שתיעוד המשמרת היה לקוי.
אולם מטעם "הכללית" נטען כי הרופאים הפעילו שיקול דעת רפואי סביר והעניקו לתינוק טיפול ראוי בהתחשב במצבו.
לגבי השלב הראשון נטען כי לא היה טעם במתן טיפול אנטיביוטי לאורך זמן כאשר הבדיקות שללו חשד לזיהום. לגבי השלב השני נטען כי התיעוד נעשה בהתאם לנוהג לתעדף את הטיפול בפג ולעדכן את הרישום בסוף המשמרת.
מחדלים ראייתיים
אלא שפסק הדין של סגנית הנשיא מרוז קבע כי הייתה-גם-הייתה רשלנות כלפי התינוק.
השופטת אמנם לא קיבלה את הטענה לגבי הפסקת האנטיביוטיקה. בעניין זה היא סברה כי לא הייתה הצדקה להמשיך בטיפול כאשר מצבו של התינוק היה יציב ולא אובחן אצלו זיהום.
לא כך היא פסקה לגבי "ליל ההידרדרות" שהוביל למותו שישה ימים לאחר מכן. השופטת ציינה כי כלל המומחים שהעידו לגבי הנושא קבעו כי אסור היה לחכות עם הטיפול האנטיביוטי בזיהום שהתפתח, וכי טיפול מוקדם יותר יכול היה למנוע את מותו.
בהקשר זה השופטת קיבלה את טענת ההורים כי התיעוד הרפואי היה רשלני ושטחי. במענה לטיעוני ההגנה היא כתבה כי "אין ספק שהטיפול בפג קודם לכל פעולה אחרת. אולם, אין בסדר עדיפות זה כדי לפטור את הרופאים מלקיים את חובת התיעוד".
כמו כן השופטת קבעה כי המתמחים חטאו בכך שלא התייעצו באותו הלילה עם רופא בכיר. "... זו חובה ראשונית, בסיסית אשר אי קיומה מהווה הפרה של חובת הזהירות כלפי המטופל, קל וחומר כאשר מדובר בפג קטן ושברירי...", כתבה.
השופטת פסקה כי מחדלים אלה שעליהם מתווסף מחדל של אי-זימון עדי מפתח כמו המתמחים ומנהל הפגייה מעבירים את נטל ההוכחה לכך שלא הייתה רשלנות לכללית, אלא שהיא לא עמדה בו.
לפיכך, השופטת פסקה להורי התינוק המנוח נפסק פיצוי של 1,290,223 שקלים בין היתר עבור שנות חייו האבודות, כאב וסבל וקיצור תוחלת חייו, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 23.6% מסכום הפיצוי (כ-300 אלף שקל).
עו"ד ארן אמיר
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.