חברת הביטוח "הפול" לא התחכשה לחובתה לפצות נפגע בתאונת דרכים אך ביקשה לפסוק לו פיצוי נמוך. השופט דחה את גישתה גם בנוגע למצבו הנפשי והפיזי, וגם לגבי אופן חישוב הפיצוי על הפסדי שכר ופנסיה.
בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים של כ-752 אלף שקל לרוכב אופנוע שנפגע בתאונה וסבל מנזקים גופניים ונפשיים. את הפיצויים תשלם חברת הביטוח "הפול" בתוספת של כ-114 אלף שקל עבור שכר טרחת עו"ד –מה שהיה נחסך ממנה לו מלכתחילה הייתה נעתרת לתביעת הביטוח.
התאונה התרחשה בשנת 2013. מבטחת האופנוע לא הכחישה את חבותה לפצות את התובע אולם חלקה על שווי הנזקים שנגרמו לו, ומשכך השופט שי מזרחי נדרש להכריע בשתי שאלות: מהי נכותו הרפואית ומהם נזקיו לאורה.
לבקשת עוה"ד של התובע, זיו מנדלוביץ, מינה השופט שלושה מומחים לבדיקתו – בתחום האורתופדי, בתחום הכאב ובתחום הנפש.
בהתאם לממצאי המומחים התבקש בית המשפט לקבוע לתובע 20% נכות אורתופדית על שתי נכויות שונות (10% על שבר בחוליה ו-10% על הגבלות בתנועה). כמו כן, בית המשפט התבקש לפסוק לתובע 10% נכות נפשית עקב הטראומה שעבר.
חברת הביטוח, שיוצגה על ידי עוה"ד אבישי רפפורט, העלתה שתי טענות עיקריות לעניין נכותו של התובע. ראשית, נטען כי הנכויות האורתופדיות אינן נכויות שונות אלא נכות אחת, וממילא זניחה. שנית, נטען כי התובע הסתיר מהמומחה הפסיכיאטרי את העובדה שעבר משבר בעת שירותו הצבאי ונגרמה לו פוסט טראומה – דבר שמשליך על אמינותו הכללית.
במענה לטענה זו השיב התובע כי המשבר בצבא אירע 13 שנה לפני התאונה, ואין לו כל קשר למצבו הנוכחי.
לא התרחק מהאמת
בפסק הדין שהכריע לטובת התובע נקבע כי יש לקבל את עמדתו לגבי הנכות האורתופדית, ולראות בשבר ובהגבלות התנועה כנכויות נפרדות, בעלות קיום עצמאי, ולא כסימפטומים של אותה פגיעה – כפי שטענה חברת הביטוח. משכך, אחוזי הנכות ברכיב זה נקבעו על 20%.
גם בפן הנפשי השופט דחה בעיקרון את עמדת המבטחת, אם כי אימץ את עמדת המומחה שסבר שיש לקזז 2% מנכותו של התובע בשל הליקוי במהימנותו לגבי תקופת השירות הצבאי. עם זאת, השופט הבהיר כי לא התרשם שהתובע מנסה "לרחוק מן האמת", ואף ציין כי קשה להפריד בין הקשיים הנפשיים שנגרמו בצבא לבין אלה שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
בסיכומה של סוגייה זו, השופט קבע לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 31.5%.
מכאן השופט ניגש לקביעת הנכות התפקודית של התובע, שעוסק בקידום אתרים באינטרנט. בהקשר זה השופט התרשם כי עיקר הקושי התפקודי של התובע נובע מכאביו הפיזיים ופחות מהקשיים הנפשיים. לאור זאת נכותו התפקודית הועמדה על 20%.
בהתאם לכך, השופט חייב את "הפול" לשלם לו כ-752,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל של 114,465 שקל. מרבית הפיצוי נפסק בגין הפסדי הכנסה ופנסיה, והיתר עבור כאב וסבל, והוצאות רפואיות.
יש לציין שאחת הסוגיות שהוכרעה לטובת התובע, והשפיעה על גובה הפיצוי, הייתה בעניין היוון הנזקים לעתיד – כלומר, המכפלה שלפיה יש לחשב את הפיצוי הגלובאלי עבור הפסדי השתכרות ופנסיה.
חברת הביטוח, כמו יתר החברות, דרשה לחשב את הפיצוי בהפחתת ריבית שנתית של 3% אולם השופט מזרחי קיבל את עמדת התובע כי לפי תקנות חדשות של ביטוח לאומי המגמה כיום היא לחשב את הפיצוי בהפחתת ריבית של 2% בלבד.
לפסק הדין המלא לחצ/י כאן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.