חרף ממצאים מחשידים הבדיקה סווגה בטעות כתקינה. בית המשפט קבע שההחמרה במצבו של התובע הייתה נמנעת לו הפענוח היה מתבצע כמו שצריך
בית משפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מטופל נגד מכון "מאר" בגין רשלנות בפענוח בדיקת CT מוח. השופטת תמר נאות-פרי קבעה שפענוח הבדיקה כתקינה תוך התעלמות ממצאים פתולוגיים ברורים, מנע מהתובע טיפול ראוי שיכול היה לעצור את השבץ המוחי שהתפתח אצלו.
תחילת הפרשה באוקטובר 2009, אז פנה התובע לרופאת המשפחה שלו והתלונן על תחושת נימול שהופיעה באופן פתאומי. הרופאה הפנתה אותו לבדיקת CT מוח שבוצעה יומיים לאחר מכן במכון מאר.
לאחר ארבעה ימים התקבלה תוצאה שלפיה הבדיקה תקינה. ואולם, מצבו של התובע המשיך להחמיר עד שבבדיקת MRI שביצע חודשיים לאחר תלונתו הראשונה התגלה אצלו אירוע מוחי.
למרות מאמצי השיקום, התובע נותר עם פגיעה מוחית ונפשית שמתבטאת בין היתר בהפרעות בדיבור, חולשה בפלג גוף ימין, הפרעות קוגנטיביות, הפרעת הסתגלות ודיכאון.
בתביעה לפיצויים שהגיש באוקטובר 2016, התובע טען כי מכון מאר התרשל בפענוח בדיקת ה-CT כשלא התייחס לממצאים מחשידים. אילולא הרשלנות, נטען, היה ניתן לתובע טיפול מתאים בשלב מוקדם וההחמרה במצבו הייתה נמנעת.
מנגד, המכון הרפואי טען שהבדיקה לא הראתה אירוע מוחי ברור ולא הייתה רשלנות בפענוח. עוד נטען, בין היתר, כי הנזק שנגרם לתובע התרחש עוד לפני פענוח ה-CT, כך שאין קשר סיבתי בין הפענוח לבין מצבו.
הנזק גדל עם הזמן
השופטת נאות-פרי אימצה חוות דעת של מומחה מטעם התובע, שלפיו בבדיקת ה-CT היו ממצאים פתולוגיים ברורים שהצריכו את המכון לכל הפחות לציין שהתגלה ממצא שהמפענח לא יודע להסביר - ואז זו לא הייתה רשלנות.
בהקשר זה ציינה השופטת כי לא הוגשה בנושא זה חוות דעת סותרת מטעם המכון, שאף הודה כי המומחה מטעם התובע הוא ידוע ובכיר בתחום. בנסיבות אלה, טענת התובע כי הייתה רשלנות באופן שבו פוענחה הבדיקה התקבלה.
בשלב הבא בחנה השופטת את שאלת הקשר הסיבתי, ובהתאם לחוות דעת המומחים היא קבעה שאילולא ההתרשלות בפענוח ה-CT, סביר להניח שהתובע היה מקבל טיפול מהיר יותר והחרפת הנזק הייתה נמנעת.
השופטת נימקה שקביעה זו נסמכת על הבנה רפואית ברורה שלפיה ככל שחולף זמן רב יותר מבלי שמטופל מקבל טיפול מתאים כך נגרם לו נזק בלתי הפיך בשיעור רב יותר.
עם זאת, השופטת הסבירה שהמכון אינו אחראי לכל נזקיו של התובע. בהקשר זה ציינה כי התובע הגיע לפשרה עם קופת החולים, בית החולים וחברת ענבל במסגרתה שולם לתובע סכום מסוים שלא פורט בפסק הדין. לפיכך היא קבעה שהמכון אחראי רק ל-40% מהנזק.
הנזק הכולל נאמד ב-4.2 מיליון שקל עבור הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, עזרת צד ג', הוצאות ועוגמת נפש (מתוכם כ-1.7 מיליון שקל באחריות המכון). עוד נקבע שמסכום הפיצוי ינוכו כ-2.5 מיליון שקל שהתובע קיבל ויקבל מביטוח לאומי.
בנוסף נפסקו לתובע הוצאות משפט בשיעור 20% מהסכום הכולל, וכן החזר אגרת משפט ושכ"ט מומחים.
- ב"כ התובע: עו"ד טלי טרייבנד
- ב"כ המכון: עו"ד ברונשטיין, פרי ואח'
- ב"כ שירותי בריאות כללית: עו"ד הוד, סוקול ושות'
- ב"כ צדדי ג' (המדינה וחברת ענבל): עו"ד כצנלסון
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.