לרגל שנת ה-70 למדינה התכנסו שופטים ופרופסורים בכירים מרחבי העולם, לדון באישומים שהוגשו נגד פרופסור ארנסט רודין, יו"ר ארגון הפסיכיאטרים בגרמניה הנאצית שנחשב לאבי היגיינת הגזע. לאחר שחמק ממשפטי נירנברג, הוא הועמד לדין במשפט פומבי בינלאומי מבויים.
שופטים בכירים מישראל, גרמניה, בריטניה וארה"ב חברו לשופטים מבית המשפט הפלילי בהאג ובית המשפט לזכויות אדם בשטרסבורג ולפרופסורים נבחרים, והתכנסו בשלושה מוקדים שונים על מנת להעמיד לדין את ארנסט רודין, יועצו הרפואי-מדעי של היטלר ששימש כמומחה בכיר להגשמת היגיינת הגזע.
מדובר בפרויקט בינלאומי ייחודי שיזם עו"ד אבי עומר, יו"ר הפורום למצוינות חברתית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך וגופים רבים נוספים. בין המשתתפים בו ניתן למנות שופטי בית המשפט העליון ופרופסורים בכירים כמו המשנה לנשיאת העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, פרופ' אסא כשר, פרופ' שמעון שטרית, ופרופ' חזי לוי.
לפרויקט קדם מחקר מעמיק שביצעו טובי החוקרים מישראל, גרמניה, ארה"ב, אוסטריה, צרפת ובריטניה.
תלמידי תיכון וסטודנטים מ"תכנית הנבחרים" של הפורום למצוינות חברתית נפגשו עם החוקרים, ולאחר מכן ניהלו כ"פרקליטים" משפט מבויים שהתקיים בפני הרכבי שופטים שונים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת ת"א ובמכללה האקדמית אשקלון.
בראש ארגוני הפסיכיאטרים והנוירולוגים בגרמניה הנאצית עמד פרופ' ארנסט רודין. ממרומי מעמדו כיועץ בכיר של היטלר, הוא הסית מדענים שנתנו לגיטימציה מדעית למשטר הרצחני. בין היתר מיוחסת לרודין אחריות לעיקור 400,000 בני אדם ורצח 300,000 חולי נפש ובעלי מוגבלויות.
בשנת 2015, בעת שפרופ' אלון חן הישראלי כיהן כדירקטור במכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה במינכן, התגלו במרתפי המכון ראיות לכך שמוחותיהם של אלפים מהנרצחים ניטלו מהם ללא הרשאה.
ב-1945 רודין נתפס וצוות התביעה של משפטי נירנברג שקל להעמידו לדין, אולם ב-1946 הוא שוחרר ולמרבה האבסורד חזר לתפקידו כמנהל מכון המחקר עד שנפטר ב-1952.
פרקטיקה משפטית מקובלת
בראש ההרכב שהתכנס באשקלון עמדה נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה כ"ץ. בפתח הכרעת הדין שנתנה היא שיבחה את עבודת המחקר שקדמה למשפט שלדבריה הייתה "מקיפה, אקדמית, מקצועית ויסודית".
הנשיאה ציינה כי האפשרות להעמיד אדם לדין בהתבסס על עדויות של היסטוריונים היא פרקטיקה שיפוטית מקובלת שנעשה בה שימוש בעבר במשפטי נירנברג, במשפט אייכמן ובמשפטו של ג'ון דמניוק, שהורשע בשנת 2011 בגרמניה.
במקרה זה קבעה הנשיאה, כי מכלול החומרים, העדויות והמחקרים לא מותירים מקום לספק שרודין חרג במתכוון מכל נורמה רפואית, חוקית או מוסרית, אפילו אם לא רצח איש במו ידיו.
לנוכח עוצמת הראיות חברי ההרכב הרשיעו פה אחד את רודין באחריות להסתה לרצח ורדיפה, לעיקור המוני בכפייה, ולביצוע ניסויים אכזריים בבני אדם.
השופטים הכריזו כי אילו היה הנאשם עומד לדין במסגרת משפטי נירנברג או לחילופין בפניהם, הוא היה נמצא אחראי לפשעים כמסית, כמבצע, כשותף לעבירה, וכחבר בארגון פשע.
לקראת סיום ציינו חברי ההרכב כי "האנושות למודת סבל מהנטייה לצייתנות עיוורת למנהיג, נטייה שעלולה לגרום לסחף מוסרי, לביטול הבקרה העצמית ולאסון עולמי כדוגמת שואת יהודי אירופה", ומשכך יש להטיל על מנהיגים והוגי דעות אחריות כפולה.
לאור הצלחת הפרויקט הוא אומץ ככלי להטמעת נושא זכויות האדם והוקעת הגזענות כחלק ממערך החינוך בישראל.
גם מוסדות האומות המאוחדות אימצו את הפרויקט כחלק מהפעילות החינוכית של האו"ם להנצחת השואה, והוא הוזמן להופיע בבית במשפט הבינלאומי לזכויות אדם בשטרסבורג ביום השואה הבינלאומי.
לפי חזונו של עו"ד אבי עומר, הפרויקט שהגה ישמש בהמשך כמודל להקמת פרלמנט נוער בינלאומי לזכויות אדם בחסות האו"ם.
בין סגל השופטים שהשתתפו במשפט:
שר המשפטים הקנדי לשעבר – פרופ' ארווין קוטלר
התובע הכללי של ארה"ב – מייקל מוקייסי
נשיאת ביהמ"ש העליון בסקוטלנד – הייזל קוסגרוב
שופט ביהמ"ש הפלילי בהאג – כריסטוף פלוג
שופט ביהמ"ש לזכויות האדם בשטרסבורג – פאולו פינטו
להכרעת הדין המלאה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.