לטענת האישה עבודתה בחדר צפוף עם נציגות קולניות אילצה אותה להגביר את השיחות עם הלקוחות באופן שפגע בשמיעתה וגרם לה לטנטון. ביה"ד מינה מומחה רפואי לבירור התביעה
אם חד הורית שעבדה בעברה בשיווק ומכירות בטלפון עשויה לקבל בקרוב הכרה כנפגעת עבודה, לאחר ששמיעתה נפגעה והיא החלה לסבול מצפצופים באוזניים (טנטון). האישה הגישה תביעה נגד הביטוח הלאומי אשר סירב להכיר בליקויים כפגיעה בעבודה. השופטת איריס רש מבית הדין לעבודה בחיפה קבעה שהתובעת עמדה בנטל הראשוני להוכיח כי עבדה ברעש מזיק באופן שמצדיק למנות מומחה רפואי לצורך בחינת תביעתה.
התובעת עבדה במשך למעלה משנתיים בעבודות טלמרקטינג במספר חברות שונות. במהלך כל שעות עבודתה היא השתמשה באוזניות, כאשר השיחות עם הלקוחות בוצעו באמצעות חייגן אוטומטי שהכניס אליה שיחות ללא הרף. בהחלטת בית הדין נכתב שהתובעת ביצעה ביום עבודה סטנדרטי 250-300 שיחות כאשר כל שיחה ארכה בין 2 ל-3 דקות.
מכיוון שהתובעת עבדה מחדרים צפופים בהם נכחו נציגים טלפוניים נוספים, היא נאלצה להגביר את עוצמת השמע של השיחות על מנת לשמוע היטב את הלקוחות. בשלב מסוים היא החלה לסבול מירידה בשמיעה וטנטון והגישה לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקויים כפגיעה בעבודה, שנדחתה. לכן, בפברואר 2020 הגישה התובעת את התביעה לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד נעמאן נאסר.
לטענת התובעת, הליקויים בשמיעה נגרמו בשל תנאי עבודתה וחשיפתה לרעש מזיק על רקע השימוש באוזניות, שלשיטתה מיקדו את הרעש מהשיחות ישירות לחלל האוזן שלה. התובעת ביקשה להורות על מינוי מומחה רפואי שיקבע האם הליקוי השמיעתי נובע מחשיפה לרעש מזיק בעבודה או מגורמים אחרים.
מנגד טען הביטוח הלאומי, שיוצג באמצעות עו"ד צחי רטר, כי התובעת לא נחשפה לרעש מזיק בעבודתה. לטענת המוסד התובעת עבדה בכל משמרת 7 שעות לכל היותר, ואילו תקנות הבטיחות בעבודה קובעות שחשיפה לרעש מזיק הינה של 8 שעות ברציפות. מכל מקום, טען הנתבע, באוזניות בהן השתמשה התובעת הותקן מיקרופון מבודד רעשים ולתובעת הייתה שליטה על עוצמה השמע. בנסיבות אלה נטען כי אין הצדקה למינוי מומחה.
אין מספיק נתונים
אבל השופטת איריס רש חשבה אחרת. היא קבעה שהתובעת עמדה בנטל הראשוני להוכיח כי עבדה בסביבה של רעש מזיק באופן המצדיק מינוי מומחה לצורך בירור התביעה.
בהקשר לכך כתבה השופטת שמהראיות עולה כי "התובעת נחשפה לרעש כאשר עבודתה בוצעה בחדר קטן וצפוף עם רעשי רקע של צלצולי טלפון וקולות הנציגות, דבר שחייב אותה להגביר את עוצמת הקול באוזניות כדי שתוכל להאזין לשיחות עם הלקוחות".
במסגרת זו היא ציינה שהפסיקה קובעת כי בהעדר נתונים מדויקים אודות מפלס הרעש במקום העבודה - כמו מקרה זה - יש למנות מומחה רפואי על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה או לא.
השופטת כתבה שבהתאם למגמת הפסיקה, מינוי מומחה רפואי במקרה זה עשוי לסייע בבירור התביעה ובהסרת הספקות המתעוררים ביחס לעוצמת הרעש אליו נחשפה התובעת.
לפיכך השופטת קיבלה את עמדת התובעת והורתה על מינוי של רופא אף-אוזן-גרון לצורך מתן חוות דעת רפואית שתכריע האם התובעת תיחשב נפגעת עבודה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.