בעלת דירה שהתנגדה לפרויקט התחדשות עירונית במתחם בן שלושה מבנים חויבה בהוצאות של 100 אלף שקל. טענותיה לחוסר שקיפות ואפליה נדחו
המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב, דגנית קציר-ברין, הורתה לבעלת דירה שהתנגדה לפרויקט תמ"א מסוג הריסה ובנייה מחדש ברחוב אחימאיר בתל אביב לחתום על ההסכם. המתנגדת, שעצרה פרויקט שעליו חתמו יתר 71 בעלי הדירות, טענה כי "מקורבים לצלחת" מקרב הדיירים קיבלו תמורות טובות יותר וכי הדירה החדשה שמגיעה לה צריכה להיות בקומה גבוהה יותר. המפקחת לא מצאה בסיס לטענות.
הפרויקט המתוכנן כולל הריסה ובנייה מחדש של שלושה מבנים, הכוללים כיום 72 דירות זהות בגודלן. על פי ההסכם שגובש עם היזמים כל בעל דירה אמור לקבל דירה חדשה בשטח של 105 מ"ר (תוספת של 25 מ"ר לדירה המקורית), מרפסת בשטח 12 מ"ר ושתי חניות.
הדיירת המתנגדת, המחזיקה בדירה בקומה החמישית באחד המבנים, טענה כי היזמים התקשרו בהסכמים נפרדים עם חלק מבעלי הדירות והבטיחו להם הטבות מיוחדות. כמו כן, היא טענה שמעולם לא נערכה הערכת שווי לדירתה וכי התמורה המוצעת לה אינה שוויונית.
הדיירת, שהציגה עצמה כדוקטור למשפטים בעלת שלושה תארים שניים, הדגישה כי היא "לוחמת למען זכויותיה וזכויות בעלי הדירות בפרויקט" וכי נציגי הדיירים מכרו אותם "בנזיד עדשים". לדבריה, לפי ההסכם הקיים היא אמורה לקבל דירה בקומה 9, בעוד מגיעה לה דירה בקומה העשירית.
יתר בעלי הדירות (התובעים) הדגישו מצידם שהעסקה כדאית מבחינה כלכלית ואף מציעה תמורה העולה על תמורות הניתנות בפרויקטים אחרים מסוג זה.
הם ציינו שהנתבעת היא הדיירת היחידה שמתנגדת לחתימה על ההסכם בעוד שיתר בעלי הדירות, המהווים 98% מבעלי הזכויות, חתמו עליו. לדבריהם, סירוב הנתבעת מחזיק את יתר בעלי הדירות כ"בני ערובה" בדירות קטנות וישנות, שלא עמידות בפני רעידות אדמה והתקפות טילים.
הגנה מתגלגלת
המפקחת קציר-ברין דחתה את טענות המתנגדת וקבעה כי לא הוכח שבעלי דירות אחרים קיבלו תמורות עודפות. היא ציינה כי כל הדירות בפרויקט שוות בשטחן ובחלקן ברכוש המשותף, ולכן התמורה הכמותית שניתנה להן זהה. ההבדלים היחידים בין הדירות החדשות הם בקומה ובכיוונים, כאשר הוחלט לשמר את כיווני האוויר המקוריים של כל דירה.
בהחלטתה כתבה המפקחת כי "הרושם שנוצר במהלך ניהול ההליך הוא כי הגנת הנתבעת היא 'הגנה מתגלגלת'". היא ציינה שהדיירת שינתה את טענותיה לאורך ההליך - תחילה התלוננה על היעדר שמאות ומדדים ברורים, ולאחר שאלה הוצגו, החלה לתקוף את השמאית ואת המדדים שנקבעו.
המפקחת גם דחתה את הטענה בעניין העדר שקיפות. היא כתבה שהוכח כי לא קיימת שמאות ביחס לכל הדירות וכי אופן חלוקת דירות התמורה התבסס על מיקומן המקורי.
כמו-כן, היזם איפשר, לבקשת הנתבעת, לעיין במחירון הדירות, על מנת שזו תוכל לבחון את ההפרשים שבין שווי הדירות בין הקומות השונות. הסכם התמ"א המגלם את תנאי העסקה צורף אף הוא לכתב התביעה כך שאין מידע רלוונטי שהוסתר מהנתבעת.
עוד היא כתבה שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי משפחות אחרות - הגורמים אשר היו לשיטתה "מקרובים לצלחת" - קיבלו תמורות שונות או עודפות.
בנסיבות אלה קיבלה המפקחת את התביעה והורתה להוציא את הפרויקט לדרך.
המתנגדת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 100,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 5/840/2023
- ב"כ התובעים: עו"ד ברק קינן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עומרי רוזנברג
עו״ד הודיה הינוביץ רפופורט
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.