דייני בית הדין האזורי לא הסכימו לחייב את האב במזונות עבר משום שהאם קיבלה סיוע כלכלי מהוריה. הרב הראשי לישראל דוד ברוך לאו לא הבין על סמך מה הם הגיעו למסקנה הזו.
נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי לישראל, דוד ברוך לאו, קיבל לאחרונה בהסכמת הדיינים הרב אליעזר איגרא והרב א' אהרן כץ, ערעור שעסק בחוב מזונות עבר. בפסק הדין נקבע כי בית הדין האזורי שגה כשקבע שהאב פטור מהחזר החוב מאחר שהאם קיבלה סיוע כלכלי מהוריה. נקבע כי מחובתו של האב לזון את ילדיו שנמצאים במשמורת האם ולכן עליו לשלם עבור התקופה שבה לא מימן את צרכיהם.
הליכי הגירושין נפתחו בבקשה ליישוב סכסוך שפתח האב בבית הדין הרבני. לאחר שהגישור לא צלח הגיש האב תביעת גירושין וצירף אליה בקשה לחייב אותו במזונות ילדים של 1,000 שקל.
בהמשך ביקשה האם לחייב את האב במזונות גם עבור 11 חודשים שחלפו מאז שנפתחה הבקשה ליישוב סכסוך ועד לפסק הדין שחייב אותו בתשלום – תקופה שבה מימנה את צרכי הילדים בעצמה.
האב טען כי אין מקום לחייבו במזונות משום שהאם סירבה לאפשר לו להיפגש עם הקטינים.
במסגרת דיון בבקשה זו שאלו דייני בית הדין האזורי את האם כיצד מימנה את מזונות הילדים והיא השיבה כי הוריה סייעו לה. בהחלטה שניתנה לאחר מכן נפסק כי בנסיבות שבהן הוריה הסכימו לממן את צרכי הילדים על דעת עצמם פוסקי ההלכה קובעים כי האב לא חייב להחזיר לה את החוב.
היה לו ברור מלכתחילה
ואולם, החלטתם התהפכה במסגרת ערעור שהגישה האם לבית הדין הרבני הגדול. הרב הראשי ונשיא בית הדין דוד לאו ציין בפסק הדין כי דייני האזורי לא השתמשו בהלכה בצורה נכונה. זאת, כיוון שלא מדובר באדם זר שלקח על עצמו לשאת בחובו של האב אלא באם שמימנה את מלוא צרכי הילדים בזמן שהם אצלה וכעת תובעת אותם בשמם.
לדברי הרב הראשי, כאשר אם משמורנית דואגת למזונות ילדיה במקום אביהם אין זה משנה כלל מהיכן השיגה את הכסף והוא עדיין צריך לעמוד בחובתו לזון את ילדיו. לשיטתו, עצם העובדה שהאם נעזרה בהוריה כדי שיהיה לה ממה להאכיל את ילדיה לא פוטרת את האב מהחיוב העקרוני כלפיהם.
בהקשר זה הפנה הרב לפסק דין שניתן על ידי הרב אלישיב המנוח ובמסגרתו נקבע כי "אם שזנה את ילדיה הקטנים היא זכאית לתבוע מהאב שישילם לה מה שהוציאה על ילדיו".
הדיין הוסיף כי גם ללא כל הפרשנויות האלה ניתן היה להגיע לתוצאה דומה, וזאת לנוכח העובדה שבעת הגשת תביעת הגירושין האב ביקש מפורש חיוב במזונות בשיעור מסוים. כלומר, היה לו ברור שהוא חייב במזונות הילדים שנמצאים במשמורת אמם וודאי שחיוב זה חל גם על התקופה שבה המתין לפסיקת בית הדין.
לפיכך ערעור האם התקבל ונקבע כי האב ישלם את שיעור המזונות שנפסק בבית הדין הרבני (סכום החיוב לא צוין) גם עבור התקופה שבין אוגוסט 2016 ליולי 2017.
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.