האב ביקש להיפגש עם הבת בנוכחות הסבתא מחוץ למרכז קשר, אך תביעת האם שהמפגשים ימשיכו להתקיים בפיקוח רשמי התקבלה לאחר שהוא לא הוכיח כי אינו מהווה סיכון לילדה
שופטת בית משפט למשפחה בראשון לציון, מירה רום פלאי, קיבלה לאחרונה תביעה של אם וקבעה כי המפגשים בין האב לבתם המשותפת ימשיכו להתקיים אך ורק תחת פיקוח במרכזי הקשר. האב הורשע בעבירות מיניות נגד קטינות ואף ריצה מאסר. הוא התנגד למפגשים תחת פיקוח רישמי וביקש לאפשר לו לקיימם בבית אמו. לדבריו הוא אינו מהווה סכנה כלפי בתו והמפגשים עימה דרושים לצורך שיקומו. השופטת לא התרשמה שהאב פועל רק ממניעים של טובת הבת וקבעה כי הוא לא הוכיח שאינו מהווה סיכון עבורה.
התביעה הוגשה ביולי 2020 על ידי אמה של הקטינה בת ה-12. היא ביקשה להגביל את זמני השהות של הילדה ואביה כך שיערכו רק באופן מפוקח, לנוכח הרשעתו של האב בשתי עבירות הקשורות בפגיעות מיניות בקטינות. העבירה הראשונה בוצעה ב-2013, בעקבותיה הורשע האב בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות כלפי שלוש קורבנות קטינות, בדרכי רמיה ופיתוי. השנייה הייתה מעשה מגונה בקטינה והאב ריצה בגינה עונש מאסר של 13 חודשים ממנו שוחרר בתחילת 2020.
האב ביקש לדחות את התביעה ולאפשר לו לקיים את המפגשים עם הילדה בבית אמו (הסבתא) ובנוכחותה, מחוץ למרכז קשר. הוא טען כי המניע לתביעה הוא רצון האם לנתק את הקשר בינו לבין הבת ולמעשה מדובר בניכור הורי.
האב הוסיף כי אינו מסוכן כלפי הבת והקשר ביניהם נדרש לצורך שיקומו. הוא אף הציג מסמך של קרימינולוג קליני שהנחה קבוצה טיפולית בה השתתף, אשר ציין כי ישנה ירידה ברמת האימפולסיביות של האב. ואולם, אותו קרימינולוג העיד בבית המשפט ולא היה מסוגל לקבוע מסמרות בדבר מסוכנות או אי מסוכנות של האב כלפי הבת.
עובדת סוציאלית הגישה דו"ח מטעמה והעידה כי הקטינה מגיעה למפגשים במרכז קשר עם האב ברצון ובקביעות, כך שאין כאן ניכור הורי. לדבריה, היו תנודות בהתנהלות האב לאורך המפגשים, ובחלקם התקשתה הקטינה להתנהל מול שיפוטיות של האב, קוים נוקשים שלו ושאלות חודרניות מצדו.
רואה רק את צרכיו
השופטת רום פלאי קיבלה את התביעה והורתה על המשך הגבלת המפגשים בין האב לקטינה למפגשים תחת פיקוח בלבד.
היא ציינה כי האב לא הצליח לשכנע אותה שהוא רואה לנגד עיניו אך ורק את טובת הקטינה או שלא קיים כל סיכון עבורה כשיימצא איתה בחדר ללא פיקוח או בפיקוח אמו.
עוד היא הוסיפה כי האב אינו לוקח אחריות על מעשיו, אינו קשוב לרגשות הקטינה ורואה רק את צרכיו שלו וכיצד המפגשים עם הקטינה יסייעו לשיקומו. טיעוני האב לא התמקדו בטובת הקטינה, ציינה השופטת, אלא התמצו אך ורק בשאלת מסוכנותו כלפיה והשפעת הקשר עימה על שיקומו.
התנהלות זו, קבעה, היא המשך ישיר לאופי הדיאלוג של האב עם הקטינה במפגשים המפוקחים, בהם כפי שהעידה העו"ס, התנהגותו הייתה נוקשה, חודרנית ושיפוטית כלפי הקטינה.
לצד זאת התחשבה השופטת ברצונה של הקטינה להמשיך לקיים את הקשר עם האב, אולם בפיקוח ובאופן המאפשר מקום לצרכיה.
לפיכך נקבע כי המפגשים ימשיכו להתקיים במרכז הקשר או כל מרכז רישמי אחר, למשך שעתיים אחת לשבועיים. העו"ס תוכל ללוות את הקטינה וכן להרחיב, לצמצם, או לשנות את המפגשים בהתאם לטובת הקטינה עד להגעתה לגיל 18.
האב חויב בהוצאות בסך 15,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין.
עו"ד אלה שינפלד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.