האיש רכש את הנכס לפני 32 שנה אך לא רשם אותו על שמו, ולפני שנתיים גילה שהשכנה החליפה את המנעול והשכירה אותו. היא טענה שרכשה את המחסן יחד עם דירתה אך גרסתה קרסה בבית המשפט
השופט טל חבקין קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגיש אדם שרכש מחסן בתל אביב נגד אחת השכנות בבניין. האיש גילה לפני כשנתיים שהשכנה השתלטה על המחסן והחליפה את המנעול. השכנה, שהשתמשה בנכס ואף השכירה אותו במשך שנים, טענה כי מדובר בחלק מהדירה שלה. בירור פשוט העלה כי דירת השכנה והמחסן הם שתי יחידות נפרדות והיא תפנה את הנכס בתוך 21 יום.
התובע סיפר שבמרץ 1990 רכש את המחסן מהבעלים הרשום שלו. לדבריו, עקב פטירתו בטרם עת של עורך הדין שטיפל בעסקת המכר עבורו טרם הושלם הרישום על שמו ואף לא נרשמה הערת אזהרה.
הוא הוסיף כי במסגרת הליכים שניהל לצורך השלמת הרישום, פנה לעיריית תל אביב-יפו לצורך קבלת אישור על היעדר חובות. לשם כך תואמה עם נציג העירייה מדידה וביקורת בנכס. במאי 2020, בבואם להיכנס אל הנכס, התברר כי מנעול הדלת הוחלף והוא גילה שהנתבעת השתלטה עליו באופן לא חוקי.
הנתבעת טענה שהיא נכה 100% על רקע נפשי, ואחותה מחזיקה בייפוי כוח לטפל בענייניה. לטענתה, רכשה את דירת הקרקע בה היא גרה ואת המחסן מאותם בעלים, בהסכם ממרץ 1998, והנכסים אף היו מחוברים ביניהם במדרגות. היא הוסיפה כי באי-רישום הערת אזהרה ביצע התובע מחדל רשלני העולה כדי חוסר תום לב.
בכתב תשובה טען התובע כי הנתבעת מערבבת בין שני נכסים: היא מתגוררת בתת-חלקה 4, בעוד הנכס מושא התביעה הוא מחסן, תת-חלקה 1.
שתי חלקות שונות
סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט טל חבקין, קיבל את התביעה. הוא מינה מומחה שאישר בחוות דעתו שתת-חלקה 1 ותת-חלקה 4 הן חלקות שונות ונפרדות.
השופט קבע שהתובע הוכיח שהוא זכאי להירשם כבעל המחסן מכוח הסכם המכר, בעוד הנתבעת לא הראתה שהיא מחזיקה בנכס כדין. הוא ציין שהסכם המכר שהציגה הנתבעת מתייחס לתת חלקה 4 ואין בו כל אזכור לתת חלקה 1 או למדרגות שחיברו בעבר בין הנכסים.
"העובדה שבמשך השנים היה מעבר בדמות גרם מדרגות המחבר בין תת-חלקה 1 לתת-חלקה 4 (שלימים נסגר על ידי הנתבעת), כפי שטענה הנתבעת להגנתה וביקשה להוכיח באמצעות העדות שהעידו לטובתה אינה מעלה ואינה מורידה", כתב.
כמו כן כתב השופט כי לא מצא חוסר תום לב בהתנהלות התובע. "עצם אכיפת זכותו שנים רבות לאחר שהתגבשה אינו עולה כדי חוסר תום לב", ציין. הוא הוסיף כי לא מדובר בעסקות נוגדות אשר בהן אי-רישום הערת אזהרה או אי-השלמת הרישום עלולים לגרום לצד שלישי תם לב להסתמך על המרשם באופן שתיגרם "תאונה משפטית".
השופט סיכם שגם מצבה האישי של הנתבעת, שאכן אינו פשוט ויש להצטער עליו, אינו יכול להקנות לה זכויות הגוברות על זכותו של התובע.
השופט קבע שעל הנתבעת לפנות את הנכס בתוך 21 יום.
הנתבעת חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל ובהוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד תמיר מדר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ד"ר שני רופא
עו"ד דובי כהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.