שתי משפחות מקהילה חרדית ביקשו לאפשר לנערה בת 17 להינשא לבחיר לבה בן ה-19. סיפורם החריג של השניים הוא גם רומנטי אך גם מטריד. רמז: לחתן המיועד הוצג אולטימטום. החתונה, אגב, תתקיים בסוף החודש.
סגן נשיא ביהמ"ש למשפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, החליט לתת היתר נישואין לנערה חרדית בת 17 וחודש אף שגיל הנישואין החוקי הוא 18. השופט קבע שנישואיה לבחיר לבה בן ה-19 עדיפים על הכתמת שמה בקהילה אליה היא משתייכת.
לפני שנצלול לעומק המקרה עצמו, נסביר שב-2013 חוק גיל הנישואין תוקן כך שהגיל המינימלי הועלה מ-17 ל-18. עם זאת, לבית המשפט הוענקה הסמכות להתיר נישואי קטינים מעל גיל 16 כשקיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובתם.
הבקשה למתן היתר נישואין דחוף הוגשה על ידי אמה של הנערה, שסיפרה שבתה הכירה את החתן המיועד בפגישה מקרית בביתה, כיוון שאביה הוא המורה שלו. אהבה ממבט ראשון.
בשלב זה, ובגיבוי הוריהם, השניים מיהרו לסגור את ענייני החתונה, והנערה סולקה בשל כך מבית הספר. יצוין כי על החתן המיועד הופעלו לחצים והוקצבו לו שלושה חודשים להינשא – אחרת הקשר יופסק, כך לפני הנחיות האדמו"ר של הקהילה החרדית אליה הם משתייכים.
בבית המשפט נטען כי שתי המשפחות לא ידעו על מגבלת הגיל, וגילו על כך רק כשהגיעו להירשם לנישואין במוצעה הדתית המקומית.
אמה של הנערה טענה שבשל הנסיבות החריגות, הדבר נפל על כולם בהפתעה גדולה. עוד נטען כי המשפחות מבוססות ויכולות לתמוך בבני הזוג המיועדים גם רגשית וגם כלכלית.
עם הגשת הבקשה השופט זגורי ביקש תסקיר עו"ס ממחלקת הרווחה במקום מגוריה של הנערה, ואף מינה לנערה אפוטרופא לדין, שנפגשה עמה סמוך למועד הדיון.
בסיכום של המלצותיה, העו"ס אמנם התרשמה לחיוב משתי המשפחות אולם לא מצאה הצדקה או נסיבות מיוחדות לחרוג מהכלל ולהתיר את הנישואין. לעמדה זו הצטרף גם נציג היועמ"ש לממשלה.
לעומת זאת, האפוטרופא לדין, שהתרשמה עמוקות מהנערה, סברה שטובתה היא להינשא בשל בגרותה יוצאת הדופן, וכן משום שאי מתן היתר יכתים אותה כמי שסיכלה שידוך.
רצונה עצמאי וברור
"כאשר מגיע אנוכי לבחון את טובת הקטינה, איני יכול להתעלם מנסיבות חייה, מרצונה החופשי והגלוי והתרשמותי ממנו ומבחינת החלופות האפשריות מבחינתה, במקרה של דחיית הבקשה", קבע השופט זגורי.
השופט הבהיר שאינו מתיימר להכיר את הנערה לפני ולפנים, ואין ודאות שהיתר הנישואין לא יהיה בבחינת "בכייה לדורות", אלא שלדעתו, נישואין עדיפים על אי מתן היתר.
בין היתר, השופט הצביע על תמיכת המשפחות, ועל כך שרב בקהילה מסר שייקח את העניין תחת חסותו. כמו כן, הנערה תלווה על ידי גורמי טיפול ואשה "משפיעה בקהילה".
כמו כן, השופט התרשם שאכן "אם לא יינתן ההיתר לנישואין עלולים שני הצדדים (הנערה ובחיר לבה) להיפגע ולהיות מוכתמים בקהילתם".
בתוך השופט הבהיר כי האזין לנערה באולם נפרד ללא נוכחות הצדדים, והתרשם שרצונה עצמאי וברור. "היא אמנם אולי לא רואה כיצד מריבה או קרע ביחסים ישפיע עליה אך מנגד מסרה הצעות להתמודדות שהן בוגרות יחסית, כמו הסתייעות באנשי מקצוע וכמו הגעה לפתרון מוסכם באם מי מהצדדים למריבה יוותר על חלק מטענותיו ודרישותיו", כתב.
והיה גם נימוק נוסף וכבד משקל, שהשופט היה מנוע מלפרט, שכן מדובר בנספח חסוי שהובא לידיעתו בלבד.
- ב"כ המבקשת: עו"ד משפחה רוזינר איילת דהאן
- ב"כ המשיבים: לא צוין
עו"ד מיכל סבחה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.