ביהמ"ש למשפחה קבע כי הצו יחול ממועד לידת שני ילדי בנות הזוג. היועמ"ש ערער למחוזי עקב שיהוי של 5.5 שנים בהגשת הבקשה בקשר לילדה, אך השופטים סירבו להתערב: מעמד הילדים צריך להיות זהה.
לבנות הזוג ילדה כבת 7 ותינוק כבן שנתיים. לאחר לידתו הן ביקשו צו הורות פסיקתי שיכיר בבת הזוג הלא ביולוגית כאם שני הילדים מיום לידתם. בית המשפט למשפחה קיבל את בקשתם אך היועץ המשפטי לממשלה ערער על הקביעה בקשר לילדה, בטענה שבנות הזוג השתהו עם הבקשה בעניינה יתר על המידה. בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה את הערעור וקבע כי טובת התא המשפחתי היא שמעמד הילדים יהיה זהה.
מדובר בבנות זוג שחיות יחד מזה 17 שנה. לפני מספר שנים הן רכוש יחד מנות זרע של אותו תורם ושינו את שם משפחתן לשם משותף. ב-2011 נולדה בתן הראשונה ו-5 שנים לאחר מכן נולד בנן. בשני המקרים הרתה אותה בת זוג.
כחודש לאחר לידתו של הבן הצעיר וחמש שנים וחצי לאחר שנולדה הבת הגישו השתיים בקשה להוצאת צו הורות פסיקתי שיכיר בבת הזוג שאינה האם הביולוגית כאם הילדים מיום לידתם.
כשעלתה התהייה מדוע בנות הזוג המתינו עם הוצאת הצו לגבי בתן הגדולה הן הסבירו כי כשנולדה עדיין לא הייתה אפשרות משפטית כזו, ולאחר שבנן נולד הן כבר הגישו בקשה משותפת.
היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד לעצם הוצאת הצו אך ביקש כי ככל הנוגע לילדה הוא יחול מיום שניתן ולא מיום הלידה. טענתו הייתה כי אין לעודד השתהות בהגשת בקשות לצו הורות באופן שיוצר "ואקום הורי" לגבי הילד.
אולם בית המשפט למשפחה דחה את עמדת היועמ"ש וקבע כי אמנם דרך המלך היא שצו הורות חל רק מיום נתינתו אך לצד זאת בית המשפט רשאי להקדים את המועד בנסיבות מתאימות.
המקרה הנוכחי, נקבע, נכנס לגדר אותן נסיבות – בין היתר מאחר שבנות הזוג מנהלות מערכת יחסים ממושכת והביאו את הילדים ביחד, ומן הראוי שמעמדם המשפטי יהיה שווה.
באופן תמוה, ואף שבמקרים אחרים לא הוגש ערעור על קביעות דומות, הגיש היועמ"ש ערעור על הקביעה לגבי הקטינה.
לחזק את היציבות
שלושת שופטי המחוזי – אב בית הדין אילן ש' שילה והשופטים צבי ויצמן ועוז ניר נאוי – דחו את הערעור.
השופטים קבעו כי בית המשפט למשפחה הפעיל כראוי את שיקול הדעת שהוענק לו בפסק הדין המנחה מ-2017 שנחשב להלכה בנושא (עמ"ש 60269-01-17).
השופטים לא מצאו סיבה טובה להתערב בהחלטת בית המשפט להשוות את הסטאטוס של בת הזוג לגבי שני הילדים בהתחשב בתא המשפחתי החם והאוהב שהן מגדלות יחדיו. "בנדון דומה כי השוואת מעמדם של האחות והאח... יש בה לאחד ולחזק את יציבות התא המשפחתי", נכתב.
השופטים הסכימו שככלל בקשות לצו הורות פסיקתי יש להגיש בסמוך ללידה כדי למנוע "ריק משפטי" לגבי זכויות ההורה והילד, ואולם במקרה הזה יש סיבות טובות לגמישות: ראשית, העובדה שהילדה נולדה לפני שבית המשפט יצא את האפשרות להוצאת צו כזה, ושנית, העובדה שהיועמ"ש לא ערער על פסיקות דומות במקרים אחרים. "קשה להבין, אפוא, מדוע דווקא בעניין דנן... הגיש המערער את ערעורו", תהו השופטים ודחו את הערעור.
לא נפסקו הוצאות.
לחצו כאן למעבר לפסק הדין בעמ"ש 2183-11-17
עו"ד דורית אלעד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.