בית משפט השלום בפתח-תקוה, השופט ישעיהו שנלר, נעתר לבקשתה של עו"ד אורנה שגיב למתן צו האוסר להטריד את המבקשת, לאיים, להתחקות אחר תנועותיה או לפגוע בפרטיותה בכל דרך שהיא, וזאת בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"א - 2001.
לטענת המבקשת, נהגו המשיבים, יוסף ויחזקאל עזרא, להופיע במשרדה ובבניין מגוריה, לקטרג ולגדף את המבקשת בנוכחות לקוחות, עובדי המשרד ועוברי אורח, זאת בעקבות סכסוך בין הצדדים על רקע עסקת מקרקעין. במקרה אחד, התפרץ יוסף עזרא למשרדה של המבקשת ומשגורש התייצב בחדר המדרגות כשהוא מקדם את הבאים ושבים, בשלט שאחז בידיו ובו הטקסט "אורנה שגיב רימתה אותי."
בעניין עסקת המקרקעין ונסיבות הסכסוך בין הצדדים, קבע השופט שנלר, כי אינו מוצא לנכון לפסוק במסגרת הבקשה הנוכחית. עם זאת, נתן השופט פרשנותו לגבי החוק הטרי, כי כל כולו למתן סעד כעין צו מניעה, מפני הטרדה מאיימת. אמנם הסכים ביהמ"ש, עם טענת המשיבים, כי בראש ובראשונה נחקק החוק בכל הקשור ליחסים שבין בני משפחה, אך לא מצא לנכון להגבילו אך ורק לתחום זה, ואף ציין, בהשוואה, כי החקיקה בעולם "נובעת בעיקר מתוך רצון לטפל בתופעת המטרידים והמעריצים הכפייתיים".
כאמור, נוכח ביהמ"ש (לאור הוראות סעיף 4א) "כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור...", אשר על כן פסק צו איסור על המשיבים כמו גם הוצאות משפט, למשיב 1.
לעיון בפס"ד א 003532/02 - אורנה שגיב נ' יוסף ויחזקאל עזרא
למדור דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.