המנוח נפטר מסרטן בגיל 17 ו-3 חודשים. המדינה התנגדה, אך השופטת קבעה שגילו אינו מהווה מחסום לצורך קבלת העתירה: "היה בוגר ואינטליגנט"
דרמה בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה: הורי נער שהלך לעולמו אחרי מאבק במחלת הסרטן יוכלו להשתמש בזרעו המוקפא, לצורך הפרייתו באמצעות אישה לבחירתם. השופטת שירלי שי דחתה את טענת המדינה לפיה היות המנוח קטין בשעת מותו חוסם את הוריו מלבקש ליצור לו המשכיות.
המנוח – ילד "סנדוויץ'" בין שתי אחיות – אובחן ב-2020 כחולה בסרטן. הוא נאלץ לעבור הקרנות וטיפולים כימותרפיים, ובשלב מסוים חתם על כרטיס "שומר זרע". לאחר מאבק של שנה וחצי במחלה הוא נפטר בבית הוריו, אחרי שאלה ביקשו כי יסיים שם, ולא בבית החולים, את חייו. בן 17 ו-3 חודשים בלבד היה במותו.
בדצמבר 2021 הגישו הורי המנוח את עתירתם לעשות שימוש בזרעו המוקפא לצורך הפרייתו באמצעות אישה לבחירתם, כדי ליצור לבנם המשכיות. הם סיפרו שהמנוח הישיר מבט לקרוביו ובקול צלול הודיע שרצונו בילד אשר ימשיכו לאחר מותו, ושמו יהיה כך וכך. ההורים סיפרו שלמרות גילו צעיר, בנם היה בוגר מאוד לגילו ובעל אינטליגנציה מעל הממוצע, כך שאין בהיותו קטין ערב מותו על מנת לסכל את בקשתם.
אלא שבא-כוח היועמ"ש לממשלה, שלקח חלק בהליך, חלק על ההורים בנקודה זו. לעמדתו עצם העובדה שגיל המנוח היה מתחת ל-18 בשעת מותו, מספיקה לצורך דחיית תביעת ההורים. "ההחלטה על הבאת ילדים לעולם היא החלטה כבדת משקל, בעלת משמעויות והשלכות מרחיקות לכת, ואינה מסוג ההחלטות שקטינים נוהגים לקבל", טען נציג המדינה.
"לא ביקש יאכטה"
אבל השופטת שי דחתה את טענת המדינה. היא קבעה שקטנות המנוח אינה מהווה מחסום אוטומטי מפני הגשת עתירת הוריו, זאת במיוחד על רקע עדות אחותו הגדולה שהוא היה בוגר מאוד לגילו והלכה למעשה "האח הגדול" שלה, הגם שהיה צעיר ממנה.
"צירוף תשעת החודשים שבין גילו של המנוח בעת לכתו לבית עולמו לבין הפיכתו לבגיר, לאופיו המיוחד, בגרותו ורצונו העיקש להמשכיות, מובילים למסקנה כי ניתן לראות אותו, לסוגיה נשואת פסק דין זה, כבגיר", כתבה השופטת.
לעניין זה היא הדגישה שלא קיים חוק במדינת ישראל הקובע את הגיל שבו מותר להביא ילדים לעולם. יתרה מזאת, בידי קטינים מופקדת היכולת לבחור היכן יוצבו בצה"ל, ובפרט את הבחירה לשרת כלוחמים, תוך סיכון חייהם. "כאשר מדינת ישראל רווית המלחמות, שהגיוס בה חובה, מחייבת נערים ונערות בני ובנות 17 לבחור מה יעשו בשירותם הצבאי", כתבה השופטת, "לא יהיה זה ראוי שלא לאפשר להם לקבוע את רצונם להמשכיות לאחר לכתם לבית עולמם, אך ורק בשל גילם".
בהמשך שוכנעה השופטת, נוכח עדויות קרובי המנוח, כי רצונו האחרון אכן היה להביא ילדים באמצעות זרעו המוקפא. כך למשל, אימו העידה בבית המשפט שהוא תמיד דיבר על המשכיות, וכי אמר לה מפורשות שמעוניין בילד שימשיך אותו. "הוא לא ביקש יאכטה שנקנה על שמו", סיפרה האם, אלא "רצה שנביא ילד משלו".
אשר לאם המיועדת, נכתב בפסק הדין שהיא קיבוצניקית בת 43, אם יחידנית לבן 15 אשר תוארה בתסקיר כאישה נבונה, פתוחה, בעלת כוחות ואחראית בהתנהלותה.
בנסיבות אלה התירה השופטת להורים להשתמש בחלק מנות הזרע של בנם לצורך הפריית האם המיועדת, כאשר במידה שההפריה תיכשל - הם יוכלו להשתמש במנות שנותרו לשם הפריית אישה אחרת, על-פי בחירתם.
- ב"כ התובעים: עו"ד נתן דרוקמן ועו"ד ניר גשרי
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד גלי גפן
עו"ד קמילה מיכמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.