בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נטען כי בפוליסות המורכבות מרכיב חיסכון ורכיב ריסק, במקרה של אי תשלום זמני של אחד מהם, המבטחת עורכת שינויים בתנאי פוליסה באופן שמייקר את הפרמיה.
בית המשפט המחוזי קיבל באחרונה בקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד ״כלל״. במסגרת הבקשה התברר שכאשר מבוטחים שרכשו ביטוח חיים הכולל רכיב חיסכון ורכיב ריסק מחסירים תשלומים, החברה ״מזיזה״ קדימה את מועד תחילת הביטוח באופן שמייקר לכאורה את הפרמיה, ללא יידוע או קבלת הסכמת המבוטחים.
לפני כארבע שנים הגיש מבוטח של ״כלל״ תביעה נגד החברה. הוא סיפר שב-1982 רכשה מעסיקתו (דאז) עבורו פוליסת ביטוח חיים ל-32 שנים עד יולי 2014 (בו הגיע לגיל 65). לדבריו, ב-1986 רכש מהחברה פוליסת חיים נוספת לתקופה של 28 שנים.
המבקש ציין שהפוליסות כללו שני רכיבים – רכיב ריסק המזכה את שאריו בתשלום חד פעמי בעת פטירתו ורכיב חיסכון, המזכה אותו בגמלה חודשית החל מגיל פרישה.
לטענתו, במשך מספר תקופות לא שילם את רכיב החיסכון אך המשיך לשלם את רכיב הריסק באופן שמשמר את זכאותו לפוליסה. לדבריו, זמן קצר לפני הגשת הבקשה גילה שבשל התשלום החלקי החברה ״הזיזה״ קדימה את מועד תחילת הביטוח שלו באופן שרירותי וחד צדדי, תוך העלאת ״גיל המבוטח״ המצוין בתחילת הביטוח מ-33 ל-34.
הוא הוסיף שבעקבות שינוי זה בתנאי הפוליסה חל שינוי ביחס שבין הפרמיה לגמלה המשולמת, באופן שייקר את הפרמיה בניגוד לתנאי ההסכם. ייקור הפרמיה באופן חד צדדי מנוגד לחוק ועל המשיבה חלה חובה ליידע את המבוטחים מראש שאי תשלום רכיב החיסכון יוביל להתייקרות הפרמיה, סיכם.
״כלל״ טענה מנגד שהפוליסות שרכש המבקש הו פוליסות קשיחות, מעין ״עסקת חבילה״ שחושבה ונקבעה מראש.
היא הבהירה שתנאי הפוליסה מכוונים למציאות בה כל אחד מהצדדים ממלא את חיוביו. הפרמיה, סכום הביטוח וסכום הגמלה חושבו בהנחה שהמבוטח ישלם את כל התשלומים החודשיים בזמן ומדובר ב״כלים שלובים״ המשפיעים זה על זה.
לדבריה, החסרת תשלום פרמיות משפיע על סכום הגמלה או על שיעור הפרמיות שהמבוטח ישלם לאחר שיחדש את התשלומים. היא הדגישה שהמבקש לא יכול לצפות שהוא יפסיק לשלם פרמיה לחיסכון בתקופות מסוימות ויתר תנאי הפוליסה יישארו כפי שהם.
המבקש השיב כי הוא אינו חולק על כך שאי תשלום פרמיה משפיע על הגמלה אך לטענתו, היחס בין סכום הפרמיה לבין סכום הגמלה המתקבל צריך להישמר לאורך תקופת הפוליסה. לדבריו, הזזת מועד תחילת הביטוח על ידי המשיבה הוביל לשינוי ביחס הזה באופן שייקר את הפרמיה.
לא הציגה נוסחה
השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הבקשה. הוא ציין שהמשיבה לא הציגה שיטה או נוסחה לחישוב ה"דילוג" שהיא מבצעת ביחס לתקופות בהן לא שולמה הפרמיה והזזת מועד תחילת הביטוח. הוא הדגיש שהמבקש המשיך לשלם לכל אורך הדרך את רכיב הריסק אך לא ניתן לדעת האם עובדה זו נלקחה בחשבון על ידי המשיבה במסגרת השינויים שערכה בתנאי הפוליסה.
בנסיבות אלה קבע השופט שקשה לקבוע שלא היה שינוי ביחס שבין הפרמיה לבין הגמלה באופן שייקר את הפרמיה. די בכך לדבריו כדי לאשר את הבקשה ולהמשיך לברר את הסוגיה במסגרת התביעה הייצוגית.
השופט הוסיף שהשינויים שביצעה המשיבה בפוליסות הם מהותיים וחייבו הצגתם למבוטח וקבלת הסכמתו. הוא הזכיר שגישת הפסיקה היא שחוזה הביטוח מחייב חובת גילוי מוגברת.
- ב״כ המבקש: עו"ד בן ציון רזניק
- ב״כ המשיבה: עו"ד ברק טל, עו"ד עידו חיטמן, עו"ד גיא קורתני ממשרד עוה"ד יגאל ארנון ושות'
* עו"ד יעקב ג'קי בובליל מייצג בתביעות ייצוגיות
** הכותב לא עוסק בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.