השופטת שוכנעה כי הצוואה שערך הברוקר לטובת בניו מנישואיו הקודמים משקפת את רצונו, על רקע העובדה שרעייתו ובתם כבר 'סחטו' ממנו 17,000,000 דולר
בית המשפט למשפחה בתל אביב אישר לאחרונה צוואה שהותיר ברוקר עשיר לטובת בניו מנישואיו הקודמים, תוך נישול אלמנתו ובתם המשותפת. הגם שסבל מדמנציה בשעת עריכת הצוואה, השופטת סגלית אופק שוכנעה שהיא אותנטית והולמת את רצונו, זאת על רקע הסכומים האדירים שאלמנתו ובתם כבר קיבלו ממנו במהלך חייו.
למנוח, ברוקר מצליח שגלגל מיליונים, היו ארבעה ילדים: שלושה בנים מנישואיו הראשונים, ובת מנישואיו השניים לנתבעת. כמניין בניו כך מספר צוואותיו; ב-1999 ערך את צוואתו הראשונה, ב-2018 את השנייה וב-2019 את השלישית. במוקד ההליך ניצבו שתי הצוואות המאוחרות: הראשונה, שציוותה כמעט הכול לאלמנה ולבת; והשנייה, שנישלה אותן כליל לטובת שניים מהבנים.
אין מחלוקת שבתקופה שבין שתי צוואותיו, במהלך אוקטובר 2018, אובחן הברוקר כסובל מדמנציה. חודש לאחר מכן הוא אף עבר תאונת דרכים כשנתקע בקיר בחניון והרס את רכבו לחלוטין. אחרי מותו במאי 2020 כשהוא בן 75, עתר כל צד לקיים את הצוואה שלטובתו. בעוד הבנים ביקשו לקיים את צוואת 2019, האלמנה ובתה ביקשו לאשר את זו מ-2018, כשלטענתן הצוואה שמנשלת אותן נערכה בשעה שהמנוח כבר היה בלתי כשיר לצוות נוכח מחלתו.
"חצי מהירושה לבן הגיי?!"
בצעד שהן אולי מתחרטות לגביו, נמנעו האלמנה ובתה מלבקש למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר יעריך את כשירות המנוח בשעת עריכת צוואתו האחרונה. השופטת אופק חידדה בהקשר לכך כי המסמכים הרפואיים שהוגשו מטעם המתנגדות אינם מבססים די הצורך העדר כשירות מצד המנוח. מסקנתה הייתה שהוא סבל מדמנציה קלה בלבד בעת הצוואה האחרונה, ולא מהידרדרות קוגניטיבית כה חמורה ששללה ממנו את יכולתו לצוות.
ואולם לדברי השופטת אף לגופה של צוואה, התרשמותה היא שמדובר במסמך אותנטי המשקף את רצונו החופשי של המנוח. כך למשל, מעדות עורך הצוואה האחרונה – עורך דין בעל ותק של למעלה מיובל שנים אשר ערך צוואות רבות – המנוח ביקש לנשל את אשתו ובתם מכיוון שכבר קיבלו ממנו מספיק כסף, 17,000,000 דולר ליתר דיוק: 7,000,000 לאשתו, שלטענתו גנבה אותם ממנו ומסרבת להחזיר, ו-10,000,000 נוספים לבתו.
בניסיון שנוי במחלוקת להימנע מרוע הגזרה טענו המתנגדות בסיכומיהן שלא הגיוני כי המנוח יבקש להעניק חצי מרכושו לבנו, בעל נטיות חד-מיניות, ולבן-זוגו, במקום לבתו האהובה. השופטת קבעה כי מאחר שסוגיה זו לא לובנה על ידי המתנגדות במסגרת החקירה הנגדית, הרי שאין בטענה זו כדי לסייע להן.
תמונת הסיכום, לדברי השופטת, היא שאין פגם בצוואה האחרונה, שנעשתה מתוך גמירות דעת מלאה מצד המנוח. "לאחר שנתן לבת רכוש וכספים משמעותיים המסתכמים כדי סך 10,000,000 דולר, ולאחר שהאלמנה לא החזירה כספים שהמנוח סבור כי עליו לקבל בחזרה – הגיע למסקנה כי ברצונו ליתן לשניים מבניו את עיזבונו", כתבה.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על קיום הצוואה האחרונה ועל חיוב האלמנה ובתה בהוצאות של 100,000 שקל לטובת היורשים.
- ב"כ התובעים: עו"ד ר. ליכט פטרן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד י. קניר ועו"ד מ. קניר לובלין
לפסק הדין המלא בתיקים ת"ע 6310-09-20 ואח'
עו"ד עמרם נהרי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.