אושרה תוכנית פינוי בינוי בגבעתיים למרות התנגדות העירייה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה דרשה לקבוע בתוכנית המתאר כי היזם יממן את הקמת מבני הציבור המתוכננים. אלא שהמועצה הארצית קבעה שאין מקור חוקי המאפשר להכניס הוראה כזו בשלב זה.  

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים הגישה ערר על תוכנית פינוי בינוי במתחם גולומב בעיר שהיא עצמה הייתה שותפה לגיבושה. הטענה העיקרית שלה הייתה כי הוועדה המחוזית לא כללה בתוכנית הוראה שמחייבת את היזם לממן בניית גני ילדים ומתנ"ס במתחם. אלא שוועדת העררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה כי אין כל מקור חוקי לחייב את היזם לשאת בעלויות מבני ציבור במסגרת התוכנית.

תוכנית המתאר המקומית בשטח של כ-13 דונם גובשה על-ידי חברת "טובול יזום ובנייה" בהשתתפות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים, וכוללת הריסת בנייני מגורים והקמת שלושה מבנים רבי קומות, שניים מהם למגורים ואחד לשימושים מעורבים של מגורים, מסחר ומבני ציבור, ובנוסף מוקצים בה כ-4 דונם למבני ציבור וכיכר עירונית.

לפני כשנתיים הוועדה המחוזית הכניסה בה כמה שינויים ואישרה אותה להפקדה, תוך שהדגישה כי מדובר בתוכנית חשובה, שנותנת מענה לצרכי הציבור. בתוך כך דחתה הוועדה התנגדויות שהגישו תושבי האזור ומהנדסת העיר, שביקשה בין היתר לחייב את היזמית לבנות את מבני הציבור המתוכננים, בהם 8 גני ילדים ומתנ"ס. הוועדה המחוזית הבהירה כי לא היא קובעת אחריות לביצוע ותחת זאת הורתה להוסיף בתוכנית הוראה שתבטיח ביצוע, כך שהקמת מבני ציבור תהיה תנאי למתן היתרי בנייה.

טענתה העיקרית של הוועדה המקומית בערר שהגישה למועצה הארצית על קביעה זו הייתה כי היזמית זכתה בתוספת זכויות משמעותית ואילו השטח שהוקצה לצורכי ציבור קטן ביותר. עוד היא ביקשה לחייב את היזמית לממן את הקמת מבני הציבור.

הוועדה המחוזית והיזמית התנגדו לכך. הוועדה טענה כי אין לה סמכות חוקית לקבוע בתוכנית מי יקים את המבנים הציבוריים, וכי הוועדה המקומית יכולה להשיג מימון גם ללא היזמית. היזמית הוסיפה בהקשר זה כי אם תחויב לממן את מבני הציבור הפרויקט יהפוך ללא כדאי.

לגבי היקף השטחים נטען כי הוועדה המקומית תמכה בתוכנית ולא העלתה טענה בנושא במסגרת ההתנגדות. מעבר לזה, בעוד שהתוכנית המקורית הפרישה רק 36% מהקרקע לצורכי ציבור הרי שהוועדה המקומית הורתה על הגדלתו ל-43%.

הסדר מול היזם

יו"ר ועדת המשנה לעררים עו"ד שמרית גולן הודיעה על דחיית הערר. "לא השתכנענו מטיעונה המפורט של הוועדה המקומית בעניין האפשרות להטיל, במסגרת הוראות התוכנית, את חובת ביצוע המטלות הציבוריות על יזם התכנית", נכתב.

בהחלטה נקבע כי תוכנית המתאר לא נועדה לקבוע מי יבצע את הבנייה וההוראה של הוועדה המחוזית לכלול בה הבטחת ביצוע מספיקה בשלב זה. צוין כי הרשות המקומית היא זו שאחראית למימוש הצרכים הציבוריים בשטחה ואת המענה עליה לספק באמצעות הסכמים "חוץ-תכנוניים" מול היזם או באמצעות הסדר חוקי.

עוד נקבע כי הטענה של הוועדה המקומית כי לא תוכל לממן את הקמת המבנים הציבוריים לא הוכחה, מדוע היטלי ההשבחה מהתוכנית לא יספיקו או מה מונע ממנה לבקש תקציבים ממשלתיים או לגבות היטלים על פי חוק העזר.

בהמשך נדחתה הדרישה לתוספת שטחי ציבור על הסף. ראשית, משום שלא עלתה בהתנגדות והיא סותרת לחלוטין את עמדתה המקורית של הוועדה המקומית. שנית, משום שהוועדה המחוזית הגדילה את ההקצאה בשיעור סביר.

• ב"כ העוררת: עורך דין יובל גלאון, עו"ד סלאם חאמד
• ב"כ המשיבים: עו"ד דרורי שפירא, עו"ד שירי לנצנר (בשם הוועדה המחוזית); עו"ד שחר בן עמי, עו"ד עודד בקרמן (בשם היזמית); עו"ד תמר לרנר (בשם התושבים המתנגדים)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.