חברת הבנייה, יחד עם חברה נוספת, תשלם את הפיצוי עבור ליקויים בבית משותף שבנו בקרית אונו. עם זאת, השופט דחה את דרישת נציגות הבית לפיצוי על עוגמת נפש.
השופט הבכיר אהוד שוורץ מבית משפט השלום בתל-אביב קיבל את תביעתה של נציגות בית משותף בקרית אונו, והורה לחברות "אזורים השקעות בפתוח ובנין" ו"צ.מ.ח המרמן" לשלם לנציגות פיצויים בסכום כולל של כ-228,000 שקל, עבור ליקויים בבית המשותף, בו מתגוררות 51 משפחות.
נציגות הדיירים – התובעת בהליך – טענה כי כבר במועד מסירת הדירות, הבחינו הדיירים בליקיים חמורים בחלקים ניכרים של המבנה. לדבריהם, הם אף התלוננו מספר פעמים בפני חברת הבנייה, אך מלבד תיקונים קוסמטיים, לא בוצעו עבודות משמעותיות.
משכך, נטען כי הנתבעת הפרה את חוזה המכר שכרתה על הדיירים, ואף התרשלה כלפיהם.
מנגד, הנתבעת טענה כי חוות דעת מקצועית שצירפו התובעים לתביעתם היא מופרכת ומוגזמת. לטענת הנתבעות, הן עמדו בכל ההתחייבויות שלהן על פי החוזה, כולל טיפול בליקויים.
עוד נטען כי אם עדיין קיימים ליקויים שבאחריותן, הרי שיש להן זכות לתקן אותם בעצמן.
ידעו שנדרש זמן
במהלך ההליך (בשנת 2016) הצדדים הגיעו להסכמה – שזכתה לשבחי השופט שוורץ – שלפיה הנתבעות יתקנו ליקויים בחיפוי החיצוני. בעניין זה השופט ניתח את הדברים וחייב את הנתבעות לשלם לתובעת 19,500 שקל בשל איחור בתיקונים שבוצעו – 500 שקלים עבור כל יום איחור (39 ימים).
בתוך כך השופט דחה את טענת הנתבעות שלפיה נדרשו להמתין לאישורים ממפקח על העבודות, שמונה על ידי מומחה מטעם בית המשפט. בהקשר זה ציין השופט כי "מדובר בבעלי מקצוע, שיודעים כי כל שלב דורש אישור והיה עליהם לקחת אותו בחשבון, בעת ההגעה להסכמה כאמור".
על מנת לבחון את עניין הליקויים שבתוך הבניין (ברכוש המשותף ולא בדירות עצמן), השופט שוורץ מינה מומחה מטעם בית המשפט (מהנדס ושמאי). על סמך חוות דעתו של המומחה, שהעריך שבמבנה קיימים ליקויי בנייה שלא תוקנו, השופט הורה לנתבעות לפצות את התובעים בסך 104,826 שקל.
לעניין זה השופט הבהיר כי "מדובר בסכומים שנקבעו על ידי מומחה בית המשפט ובשני ביקורים במקום".
בהמשך פסק הדין השופט דחה את דרישת התובעים לפיצויים על עוגמת נפש, כשהזכיר כי כלל, אין מקום לפסוק לנציגות של בניין (הדיירים לא הצטרפו כתובעים אישיים) פיצוי בגין נזקים לא ממוניים.
לעומת זאת, השופט פסק לזכות התובעת הוצאות משפט בסך כ-70,000 שקל, לאחר שקיבל את טענתה כי נאלצה להוציא כספים רבים עבור פגישות עם מומחים מטעם בית שמפט ופניות אל הנתבעות.
בנוסף לכך, הנתבעות חויבו לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55% מסכום הפיצוי (כ-34,000 שקל). התוצאה היתה כי הנתבעות חויבו לשלם לתובעת כ-228,000 שקל.
· ב"כ התובעת: עו"ד ד. גור
· ב"כ הנתבעות: עו"ד א. סלעי
עו"ד כרמית בן מרדכי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.