אדם שירש מהוריו את המשק ורכוש נוסף חתם לאחר מותם על הסכם לחלוקת העיזבון עם שלושת אחיו. בית המשפט למשפחה קבע שההסכם חסר תוקף אך המחוזי הפך את התוצאה בערעור
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה ערעור שהגישו שלושה אחים על פסיקת בית המשפט למשפחה בעיר שלפיה הסכם מול אחיהם חסר תוקף. ההורים ציוו את רוב הרכוש לאחד מילדיהם. לאחר מותם חתם הזוכה על הסכם מול אחיו שקבע את האופן בו יחולקו הנכסים והכספים הרבים שהותירו. בפסק הדין התקבלה טענת האחים כי ההסכם מפורט דיו, נחתם מרצון חופשי ויש לכבדו.
בערעור, שהוגש באמצעות עו״ד ירון גרוס, סיפרו האחים כי הוריהם היו ברי רשות במשק חקלאי, והיו להם זכויות גם בנכסים אחרים. אביהם הוריש את הבית, המשק ושטח בעפולה לאחיהם (המשיב) והוא גם זכה בכל רכושה של אמם בהתאם לצוואתה. האם נפטרה בסוף שנת 2014 והאב כשלושה חודשים לאחר מכן.
האחים הוסיפו שבחודש אפריל 2016 נפגשו עם אחיהם וחתמו על הסכם שהסדיר את חלוקת נכסי ההורים המנוחים. ואולם, כשנה לאחר מכן האח הגיש בקשות לקיום צוואת ההורים, באופן שאינו מתיישב עם ההסכמות.
בית המשפט למשפחה דחה את ההתנגדות שהגישו לצוואת האם אך קיבל את התנגדותם לקיום צוואת האב לאחר שנקבע כי הוא לא היה כשיר לצוות. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשתם לאכיפת ההסכם וקבע כי מדובר לכל היותר במסמך עקרונות לא מחייב.
המערערים ביקשו לקבוע כי ההסכם תקף ומחייב. לטענתם, ההסכם נחתם מרצון חופשי ואין פגמים בכריתתו. הם הדגישו כי מדובר בחוזה משפחתי, הסכם בין יורשים, שאמות המידה שלו מבחינת תום לב הן גבוהות הרבה יותר מחוזים מסחריים. לטענתם, ההסכם מסוים ומפורט מאוד וקובע הוראות ספציפיות וברורות באשר לאופן החלוקה בין האחים. כך למשל נקבע כי אחת הדירות תועבר לאחות שגרה בה. כמו כן, המשיב טרח להביא מיוזמתו למעמד החתימה מסמך מהבנק המפרט את זכויות המנוחים, קרוב לארבעה מיליוני שקלים.
האח, שיוצג על ידי עו״ד עידית מילט בר-עוז, טען מנגד כי מדובר בהסכם לא מחייב בו נקבעו עקרונות כלליים בלבד לצורך דיון בהסכם עתידי.
חוזה משפחתי
השופט הבכיר שאהר אטרש קיבל את הערעור. הוא קבע כי הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בהסכם מחייב. השופט ציין שכותרת המסמך ״עקרונות הסכם״ מלמד בבירור על גמירות דעת להתמקד בדברים העיקריים והמשמעותיים. בהסכם מפורטים מכלול הנכסים שהותירו ההורים ואופן חלוקתם בין האחים.
יתר על כן, החלוקה עצמה נראית הגיונית וסבירה בנסיבות העניין, כשהמשק וההרחבה הוקנו למשיב שמחזיק ומנהל אותם בפועל, הדירה בה גרה אחת האחיות הוקנתה לה, המקרקעין בעפולה יחולקו בין ארבעת האחים בשווה והכספים יחולקו אף הם בצורה שווה למעט מיליון שקל שיינתנו לאחת האחיות.
השופט הוסיף כי המסמך אינו כולל הסתייגות כלשהי של מי מהצדדים וניכר כי לא נותרו מחלוקות מהותיות. כמו כן, אין בעניינים שנותרו פתוחים ונוגעים ליישום ההסכם, כמו התייעצויות בנוגע להליכי מס, כדי להוביל למסקנה שלא הייתה גמירות דעת.
השופט סיכם כי מדובר במסמך שנערך בין אחים, שקיוו והתכוונו ״להישאר אחים חברים ולא לריב״ כפי שצוין בפתיח שלו. במצב זה, אך טבעי שהוא יהיה פחות מפורט מהסכם פורמלי אך הדבר לא גורע מהמסוימות שלו.
השופטים ערפאת טאהא ותמר נסים שי הצטרפו לתוצאה.
המשיב חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.