אוקראינית שנשואה לישראלי הגיעה לשלב האחרון בהליך המדורג. בני הזוג נדהמו כשרשות האוכלוסין סירבה לתת לה מעמד בגלל ״סתירות בראיון הזוגי״ והורתה לה לצאת מהארץ. בית המשפט ביטל את ההחלטה
השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה לאחרונה ערעור על החלטת רשות האוכלוסין לגרש אישה אוקראינית מישראל. האישה נשואה לישראלי והשניים חיים בארץ יותר מעשור. השופטת קבעה שהחלטת הרשות התעלמה מראיות רבות שהציגו המערערים לתמיכה בכנות הקשר, וייחסה משקל יתר לאי דיוקים קלים בראיונות. ״כל אלה מהווים הפרה של ביסוס החלטה על בסיס עובדתי ראוי, ומשכך, פוגעים בחובת ההגינות של הרשות״, נכתב בפסק הדין.
בני הזוג נישאו ביולי 2011 וכשלושה חודשים לאחר מכן הגישו בקשה למתן מתן מעמד לאישה. ב-2014 ניתנה לה לראשונה אשרת תושבות ארעית. עד שנת 2019 נערכו לבני הזוג שני ראיונות לבחינת כנות הקשר שלאחריהם הוארכה אשרת התושבות הארעית.
באוגוסט 2019 נערך לבני הזוג ראיון שלישי במסגרת בקשתם לאפשר את התאזרחות האישה עם תום תקופת ההליך המדורג. בהמשך לראיון זה דחתה רשות האוכלוסין וההגירה את הבקשה, בשל התרשמות שלילית לגבי כנות הקשר שבין בני הזוג.
למחרת הראיון ניתנה החלטה של ראש צוות בלשכה שלפיה לאור "סתירות המעידות על אי כנות הקשר" בין בני הזוג, הופסק ההליך המדורג, סורבה בקשת ההתאזרחות של האישה, ונקבע כי עליה לצאת מישראל בתוך 14 יום.
בית הדין לעררים דחה ערר שהגישו השניים "משלא הוכח כי החלטת המשיב חורגת ממתחם הסבירות, או כי נפל בה פגם מהותי אחר״.
בנסיבות אלה הגישו בני הזוג ערעור לבית המשפט.
הם טענו כי הביאו הוכחות רבות לכנות הקשר ביניהם ולכך שמרכז חייהם המשותף בישראל. לטענתם, במצב זה, קביעת הרשות שנמצאו סתירות בראיון המעידות על אי כנות הקשר - שרירותית.
הרשות טענה כי בראיון עלו מספר אי דיוקים, למשל שהאיש אמר שאין לאישה אחים והיא אמרה שהיה לה אח שנפטר. כמו כן, האישה לא ידעה שבתו של האיש עברה עם משפחתה מברזיל ללונדון ושיש לה שלושה ילדים ולא שניים, והיא אף טעתה בגיליהם.
אי דיוקים קלים
השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את העתירה תוך שקבעה שהרשות הפרה את חובת ההגינות בכך שלא ביססה את החלטותיה על תשתית עובדתית הולמת.
היא כתבה שהמערערים הגישו מסמכים רבים, תמונות ומכתבים מאנשים המכירים אותם ואת היחסים ביניהם ומוכנים להעיד על כך. אולם, הרשות לא התייחסה לאף אחד מהמסמכים הללו בהחלטותיה.
בנוסף, הרשות לא טרחה לבצע חקירות ולהפעיל כלי בדיקה שבסמכותה כגון ביקורי פתע אצל המערערים או חקירות אחרות במהלך השנים, ובמיוחד לאור טענות המערערים כי המערערת מטופלת תרופתית וזכרונה נפגע.
השופטת הוסיפה שהסתירות הנטענות בראיון אינן מהוות משקל מספיק לביסוס ההחלטה, בפרט שמדובר בשלב מאוחר בהליך המדורג, בו יש להציג משקל ממשי לשיקולים להפסיקו. זאת ועוד, מדובר בהליך הנוגע לליבת הזכות לחיי משפחה, וככזו מחייבת גם היא משקל משמעותי לנתונים עליהם הסתמכה הרשות.
״במקרה שלפניי ניתוח הראיונות נעשה באופן שאינו מאוזן, המתעלם מהתשובות הזהות או החופפות (במרבית הפרטים המהותיים) ומתמקד בתשובות שאינן זהות ואינן מהותיות (רובן בפרטים שוליים)״, כתבה.
בנסיבות אלה ביטלה השופטת את ההחלטה וקבעה שעל הרשות להעניק לאישה מעמד קבע בישראל באופן מיידי.
הרשות חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 שקל.
- ב״כ המערערים: עו"ד דוד מוזס, עו"ד דוד אליסון
- ב״כ המשיבה: עו"ד דוד מרגליות
עו״ד מאיה וייס טמיר
עוסק/ת ב-
חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.