מאז שנות ה-80 מנהלים בני זוג לעבר הליכים בערכאות השונות – האישה בתביעות למזונות וכתובה והאיש בניסיונות להשתחרר מהחיובים. פסק דין שפורסם בעניינם לאחרונה עשוי לקדם את סופה של הסאגה.
בני הזוג נישאו ב-1986. שנה וחצי לאחר מכן עזב הבעל את הבית והקים משפחה עם אישה אחרת. עד היום נותרו בני הזוג נשואים בשל סירוב הבעל לשלם את הכתובה. בתביעה שהגישה ב-2012 ביקשה האישה להצהיר שדירה שרכש הבעל נרשמה אופן פיקטיבי על שם אחיינו. התביעה התקבלה ועשויה לסייע לה לגבות את החוב.
בתביעה סיפרה האישה שב-1998 קבע בית הדין הרבני שעל הבעל לשלם לה כתובה בסך 140,000 דולר כתנאי לגירושין. מאז ניהל נגדה האיש אינספור הליכים בניסיון לבטל את החיוב אך כולם נדחו.
האישה טענה כי כל ניסיונותיה לגבות את הכתובה כשלו מאחר שאין לנתבע כספים או חסכונות. לדבריה, ב-2001 רכש דירה מכספי פיצויים שקיבל אך ב-2009, זמן קצר לאחר שבית הדין התיר לה להגיש את החוב לגבייה בהוצאה לפועל, הוא העביר אותה על שם אחיינו.
האישה ביקשה להצהיר שהעברת הבעלות פיקטיבית ונעשתה כדי ״להבריח״ את הנכס מפניה. עוד היא ביקשה להגדיל את סכום מזונות האישה בו חויב הבעל ב-1996 מ-1,500 שקל לחודש לסך של כ-3,000 לחודש.
הבעל טען מנגד כי אין כל הצדקה לכך שהאישה דורשת את תשלום הכתובה כשעד כה שילם לה כחצי מיליון שקל בגין המזונות. הוא עמד על כך שמדובר בדירה של אחיינו והסביר כי אמנם היא נרשמה בתחילה על שמו והוא שחתם על המשכנתא אך כל זאת מכיוון שהאחיין לא היה מבוסס כלכלית והבנק סירב לתת לו הלוואה.
במקביל הגיש הבעל תביעה לביטול המזונות בטענה שלאישה מקורות הכנסה מספקים ודירה בבעלותה.
האישה השיבה כי אם האיש היה טורח לשלם את הכתובה לפני שנים רבות כנדרש, הוא היה מונע מעצמו מצב בו הוא נדרש לשלם גם מזונות וגם כתובה. היא הוסיפה שהכנסתה מצומצמת והיא משלמת שכר דירה לאחיה.
סמיכות זמנית מחשידה
השופטת ענת אלפסי מבית המשפט למשפחה באשדוד מצאה את עדויות הבעל והאחיין בכל הנוגע לדירה מתפתלות וסותרות.
לדבריה, מחומר הראיות עולה שהבעל הוא שגובה את דמי השכירות ומעביר אותם לבנק תמורת המשכנתא. כמו כן, הבעל לא הצליח לתת הסבר מניח את הדעת לסמיכות הזמנים בין החלטת בית הדין הרבני לבין העברת הדירה על שם האחיין. בנסיבות אלה קבעה השופטת שהדירה נותרה בבעלות האיש.
באשר למזונות האישה, השופטת קבעה שמאז שנקבע החיוב חל שינוי בנסיבות המצדיק את ביטולו. היא הסבירה כי בעבר האישה לא עבדה בשל הצורך לטפל בבתם של בני הזוג שהייתה אז ילדה. עם זאת, כיום האישה עובדת למחייתה, מקבלת קיצבת זיקנה וככל הנראה יש לה מקורות הכנסה נוספים שכן חשבון הבנק שלה נמצא ביתרת זכות גבוהה מזה תקופה ארוכה.
״יש להצר על כך שהצדדים כילו שנותיהם היפות במאבקים משפטיים מתמשכים וחסרי תוחלת״ כתבה השופטת בסוף דבריה והמליצה להם לקבוע בהקדם מועד לסידור הגט תוך תשלום הכתובה.
- ב״כ התובעת: עו"ד משפחה נתנאל מויאל
- ב״כ הנתבע: עו"ד דוד בן חיים, עו"ד סיגל עזרן
עו"ד יהושע שווירץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.