חולה סרטן ערמונית, שנותרו לו עוד שנתיים וחצי לחיות, תבע את שירותי בריאות כללית על איחור של כשנה וחצי באבחון המחלה הסופנית. ביהמ"ש קבע בשבוע שעבר, כי רופאת המשפחה התעלמה מבדיקה שהייתה יכולה להציל את חייו, והעריך את נזקיו בכמיליון שקל.
התובע, חבר קופת חולים כללית כבן 63, פנה בשנת 2012 לרופאת המשפחה שלו מחשש לבעיה בערמונית. הרופאה הפנתה אותו לערוך מספר בדיקות בהן בדיקת דם מיוחדת המכונה PSA, ומשמשת בין היתר לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית.
תוצאת הבדיקה העלתה חשש להתפתחות סרטן אלא שרופאת המשפחה לא עדכנה אותו על התוצאה החריגה אף שביקר אצלה פעמים רבות מאז.
איחור באבחון?
עורך דין רשלנות רפואית
בפברואר 2014, כשנה וחצי לאחר שהתקבלה התוצאה, הוא אובחן עם סרטן אלים, גרורתי וממאיר בערמונית. בשלב הזה כבר לא היה לתובע סיכוי וכיום נותרו לו כשנתיים וחצי לחיות.
באוקטובר 2014 הוגשה תביעתו נגד שירותי בריאות כללית בטענה שהתנהלותה הרשלנית של הרופאה גרמה להחמצת ההזדמנות לגלות את הגידול בשלב מוקדם יותר, מה שיכול היה להציל את חייו. חוות דעת של שני מומחים מטעם התובע (אורולוג ואונקולוג) איששו זאת.
בכתב ההגנה של הכללית היא טענה כי בדיקת הדם שביצע התובע אינה בדיקה מומלצת לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. עוד נטען כי תוצאה לא הייתה חריגה ברמה כזו שהעלתה חשד למחלה, שגם אם הייתה מתגלה בשלב מוקדם יותר זה לא היה משנה משמעותית את אופיה האלים או את סיכויי ההישרדות של התובע.
הכללית הגישה 3 חוות דעת רפואיות שתמכו בעמדה וסברו כי הטענה שניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר היא בגדר "חכמה שלאחר מעשה" כיוון שסימני המחלה הראשוניים היו מעטים וקשים לזיהוי.
בעדותה, רופאת המשפחה טענה כי התובע היה אמור להעלות את נושא הבדיקה אך הוא לא עשה זאת והתלונן על דברים אחרים. היא, לטענתה, לא הייתה אמורה לזכור מה עלה בבדיקה מבלי שיזכיר לה.
חיים על כף המאזניים
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופטת גילה כנפי-שטייניץ הצרה על עדות זו והבהירה כי רופא לא אמור לחכות ליוזמת המטופל.
קיבלה את התביעה וקבעה כי הנתבעת התרשלה בכך שהרופאה מטעמה לא התייחסה לתוצאות הבדיקה ולא הפנתה את התובע להמשך בירור בעקבות ממצאיה החריגים.
"על רופא משפחה אשר הפנה מטופל לבדיקות, ותוצאותיהן מובאות לפניו, מוטלת החובה לעיין בתוצאות הבדיקות ולנקוט בצעדים הדרושים להמשך הטיפול, ככל שאלה נדרשים, בהתאם למידת הדחיפות העולה מתוצאות הבדיקות. הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בתוצאות בדיקות המתייחסות למחלות מסכנות חיים כאשר על כף המאזניים מונחים חיי המטופל, שלמות גופו ואיכות חייו", כתבה בפסק הדין שקיבל את התביעה, וקבעה כי רופאת המשפחה התרשלה בכך שלא התייחסה לתוצאת הבדיקה החריגה ולא הפנתה את התובע להמשך בירור.
השופטת קבעה כי מומחי הנתבעת, בחקירתם, הסכימו שתוצאת הבדיקה חייבה התייחסות ומצאה קשר סיבתי בין ההתרשלות ולבין מצבו הקשה של התובע.
לו התובע היה מופנה לביופסיה עוד ב-2012, היו מאבחנים את הסרטן בשלב שבו היה במצב מקומי וללא גרורות, פסקה השופטת כנפי-שטייניץ.
לאחר שאמדה את נזקיו הקשים, השופטת פסקה לתובע הפיצוי של 964 אלף שקל על הפסדי השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת.
מסכום זה ינוכו גמלאות ביטוח לאומי, ולסכום הפיצוי הסופי יתווסף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20.5%.
- ב"כ התובע: עו"ד יוסי טולדנו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ד' איצקוביץ, עו"ד א' הלחמי
* עורך דין אייל בן ישי עוסק ברשלנות רפואית
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.