אב ל-7 ערך 6 צוואות. אחרי שבית המשפט למשפחה פסל את האחרונה - שחילקה את דירתו בין זוגתו לשלוש מבנותיו - במחוזי נקבע שהיא תקוים
דרמה עתירת צוואות ויורשים הגיעה לאחרונה לסיום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אב ל-7 ערך בשנותיו האחרונות לא פחות מ-6 צוואות, האחרונה שבהן לטובת זוגתו וחלק מבנותיו מנשים אחרות. בית המשפט למשפחה הגיע אמנם למסקנה שהצוואה האחרונה בטלה נוכח השפעה בלתי הוגנת, אך בערעור קבעו השופטים פאני גילת כהן, גאולה לוין ויעקב פרסקי שהיא תקפה, ועל-כן תקוים.
הסאגה החלה באוגוסט 2016, אז ערך המנוח את צוואתו הראשונה בה הוריש לזוגתו, המערערת, 130,000 שקל. את שאר הרכוש חילק בין ששת ילדיו מגרושתו ובת נוספת מקשר שניהל עם אישה אחרת. הצוואה השישית והאחרונה נערכה ביוני 2020, בזמן שהמנוח נזקק להשתלת כליה.
בצוואתו האחרונה קבע המנוח שאם הוא והמערערת יישארו בני זוג במועד פטירתו, היא תקבל חצי מדירתו, והמחצית השנייה תועבר לשלוש מבנותיו. את נישול ילדיו האחרים נימק בהתנהגותם המחפירה כלפיו ובנטישתם אותו. לעומת זאת, כך לפי הצוואה, אם המנוח וזוגתו לא יהיו ביחד במותו, היא תקבל רק 30% מהנכס.
חצי שנה לאחר שחתם על הצוואה האחרונה, בינואר 2021, הלך המנוח לעולמו בגיל 72. כשלוש שנים לאחר מכן, בנובמבר 2023, קבע בית המשפט למשפחה באשדוד שהצוואה השישית בטלה מחמת השפעה בלתי הוגנת שהפעילה המערערת על המנוח. מכאן הערעור שהיא הגישה למחוזי בינואר אשתקד.
לטענתה המנוח היה עצמאי ובלתי תלוי במועד עשיית צוואתו האחרונה, והוא לא היה מבודד מסביבתו. לשיטתה, אף אחד מהמבחנים שנקבעו בהלכת "מרום" לקיומה של השפעה בלתי הוגנת לא התקיימו במקרה זה, ומכאן שטעה בית המשפט כשפסל את הצוואה השישית.
לעומתה טענו ילדי המנוח שפסק הדין נכון ואין להתערב בו. לעמדתם הצוואה הראשונה, בה הוריש אביהם מנכסיו לכל אחד מילדיו, היא היחידה שמשקפת את רצונו.
"קיווה שתשיג עבורו כליה"
השופטת גילת כהן, שכתבה את פסק הדין בערעור, קבעה שבית המשפט למשפחה טעה כשהגיע למסקנה כי התקיימה בנסיבות העניין השפעה בלתי הוגנת מצד המערערת, עובר לצוואה השישית. היא רשמה שמדובר ב"קביעה מרחיקת לכת" אשר "אינה עולה בקנה אחד עם עקרון העל בדיני הירושה של חופש הציווי וכיבוד רצון המת".
אכן, ציינה השופטת, ממסכת הראיות עלה שהמנוח נזקק בתקופה הרלוונטית להשתלת כליה, כאשר המערערת, כבת זוגו, סייעה לו בכך במישור הבירוקרטי והרפואי, תוך ניסיון מצדה לגייס כספים, הגם שלבסוף הדבר לא צלח. אלא שלדבריה, גם אם המנוח השליך יהבו על זוגתו וערך את צוואתו השישית מתוך הנחה שהדבר יקדם את עניין ההשתלה - עדיין לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת.
כך, לדברי השופטת אין הוכחה שהמערערת ניצלה את תקוות המנוח להשתלה והשתמשה בה, ובקרבה ששררה ביניהם, כדי להשפיע עליו באופן בלתי הוגן, עד כדי פגיעה ברצונו החופשי והנעתו לערוך את צוואתו האחרונה. אדרבה, נימקה השופטת, דווקא התייחסות הצוואה השישית למצבים של זוגיות/פרידה בשעת המוות מלמדת על שיקול הדעת החופשי שהפעיל המנוח בניסוחה, המנוטרל מהשפעות פסולות.
לאור זאת קבעה השופטת, בהסכמת יתר חברי המותב, שערעור בת הזוג יתקבל באופן שצוואתו האחרונה של המנוח תקוים. כמו כן נפסקו לטובתה הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד שלמה הניה
- ב"כ המשיבים 1-5: עו"ד רמי מור
- ב"כ המשיבה 6: עו"ד יגאל מזרחי
- ב"כ המשיבה 7: עו"ד אדוה עשור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.