איחרו במסירה ולא הסדירו חריגות: מוכרי משק במושב יפצו בכחצי מיליון ש'

הרוכשים לא יכלו להירשם כבעלי הנכס ברשות מקרקעי ישראל כי המוכרים לא תיקנו חריגות בנייה והמשיכו להפעיל במקום חנות יין לא חוקית. השופט קבע שזו הפרת חוזה יסודית

בית משפט השלום ברמלה פסק לאחרונה כחצי מיליון שקל לרוכשי נכס במושב טירת יהודה, על רקע הפרת חוזה מצד המוכרים שהתבטאה באיחור של כ-3 חודשים במסירת הנכס ובאי הסדרת חריגות בנייה. השופט הבכיר זכריה ימיני נימק שהמוכרים, חרף התחייבותם החוזית, לא עשו מאומה כדי לתקן את החריגות באופן שאילץ את המוכרים לעשות זאת במקומם, ואף סירבו להתפנות תקופה ארוכה אחרי המועד המוסכם.

הנכס המדובר מורכב מיחידת מגורים בגודל 200 מ"ר, יחידת דיור בשטח 50 מ"ר ומרתף. בספטמבר 2016 חתמו הנתבעים, אז בעלי הנכס, על הסכם מכר מול התובעים שלפיו האחרונים ירכשו את הנכס תמורת 4.4 מיליון שקל.

מכיוון שבעת המכירה היו בנכס חריגות בנייה רבות – כגון חנות יין שהוצבה במקום המיועד לחניה – התחייבו המוכרים בהסכם למסור אותו כשהוא תואם להיתר בנייה ובמצב תקין. עוד התחייבו המוכרים למסור את הנכס לרוכשים עד יוני 2019, כלומר שנתיים ו-9 חודשים אחרי החתימה על ההסכם. הסדרת החריגות והמסירה בזמן נחשבו לפי ההסכם לעניינים שהפרתם תיחשב להפרה יסודית שבגינה ישולם לרוכשים פיצוי מוסכם בסך 400,000 שקל.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרו הרוכשים כי המוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם השונות. כך, הם נמנעו מלהתפנות אף שהמועד המוסכם חלף, ולא התאימו את היתר הבנייה לבינוי בפועל, כשלדבריהם הפרה זו מונעת מהם להירשם כבעלי הנכס ברשות מקרקעי ישראל.

לפיכך נטען שעל המוכרים לשלם להם את הפיצוי המוסכם בתוספת פיצוי של 700 שקל עבור כל יום איחור במסירה.

עוסקת 50 שנה במקרקעין

השופט ימיני ביקר בחריפות את הימנעות המוכרים מהסדרת חריגות הבנייה, כפי שהתחייבו. הוא ציין אמנם שהמוכרים פנו מספר פעמים לוועדת תכנון בנייה על מנת להכשיר את הבנייה וזו הוציאה עבורם שורת משימות לביצוע, אלא שהם "לא נקפו אצבע למלא אחר דרישות הוועדה המקומית", מה שאילץ את הרוכשים לעשות זאת במקומם.

ספציפית ביקר השופט את בחירת המוכרים להמשיך ולהפעיל את החנות הבלתי חוקית במקום לקיים את החוזה ולהסדיר את חריגות הבנייה, למרות שעמדו לרשותם שלוש שנים להעביר את החנות למקום אחר. לדבריו, התנהלותם מעידה על חוסר תום לב.

גם העובדה שהמוכרת – עורכת דין בעלת ותק של כ-50 שנה בתחום המקרקעין והחוזים – גילתה חוסר בקיאות בסיסית בענייני היתרי בנייה וטופס 4, עוררה אצל השופט אי נוחות בלשון המעטה.

בסופו של יום השופט קבע שהפרת ההתחייבות להתאים את הנכס להיתר הבנייה מהווה הפרה יסודית המצדיקה להשית על המוכרים את הפיצוי המוסכם. בנוסף, הימנעות המוכרים מלהתפנות במשך 92 ימים אחרי המועד הקבוע בהסכם, מצדיקה לדברי השופט לחייב אותם בפיצוי נוסף של 64,400 שקל (700 שקל כפול 92). בניכוי סכום של 30,000 שקל שהרוכשים הודו כי קיבלו מהמוכרים הועמד הפיצוי ברכיב זה על 34,400 שקל.

לפיכך חויבו המוכרים לפצות את הרוכשים ב-434,400 שקלים עבור אי הסדרת החריגות והאיחור במסירה. בנוסף הם ישלמו לרוכשים שכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל וכן הוצאות משפט.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד מיטל שמיע יוסף עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.