נהג ביקש פיצוי עבור הנזקים לרכבו שמבוטח בביטוח מקיף. המבטחת טענה שבכלל לא הייתה תאונה, אך מומחה מטעם בית המשפט קבע באופן חד משמעי שהתאונה התרחשה. הפיצוי: 95,428 שקלים
שופט בית משפט השלום בחיפה, זיו אריאלי, חייב לאחרונה את איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ לפצות מבוטח בביטוח מקיף בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים. החברה סירבה לפצות בטענה שהתאונה בוימה במטרה להוציא כספי ביטוח במרמה. לאחר שמומחה מטעם בית משפט קבע באופן שאינו משתמע לשני פנים שהתאונה התרחשה, נקבע שהיא תשלם למבוטח 95,428 שקלים על הנזקים לרכבו וירידת הערך.
בתביעה שהוגשה נגד חברת הביטוח נטען כי האירוע התרחש באוקטובר 2019, כשהתובע נסע בטמרה. לדבריו, כשהגיע לצומת T והחל לפנות שמאלה, התנגש עם חזית רכבו בצד השמאלי של רכב שהגיע מימין.
התובע הוסיף כי פנה אל הנתבעת וביקש להפעיל את פוליסת הביטוח המקיף ושיתף עימה פעולה. למרות זאת, רק ביולי 2020 היא הודיעה לו שתביעתו נדחתה בשל אי התאמות בין הגרסאות שנמסרו לה ובין הנזקים הנטענים ברכבו לנזקי הצד השלישי (הרכב שבו התנגש), וחשד שהנזקים נגרמו בנסיבות או במועד אחרים.
התובע ביקשו לחייב את הנתבעת בפיצוי של 77,293 שקל בגין נזקים ישירים לרכב, ירידת ערך, שכ"ט שמאי, השכרת רכב חלופי, וכן בתשלום ריבית מיוחדת לפי חוק חוזה הביטוח.
הנתבעת טענה מנגד כי לפי ממצאי דו"ח החקירה שלה התובע מסר לה פרטים כוזבים במטרה להוציא כספי ביטוח בכוונת מרמה. נטען שהתאונה לא התרחשה והאירוע מבוים, שאין התאמה בין הנזקים בתמונות ממקום התאונה לבין התמונות שצורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובע, ושקיים חשד שהנזקים ברכב הועצמו או נוצרו בנסיבות אחרות.
הצדדים הסכימו למנות בוחן תאונות מכריע מטעם בית המשפט. המומחה קבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים שקיימת התאמה של הנזקים בין שני הרכבים המעורבים בתאונה.
הנתבעת לא השלימה עם חוות הדעת המכריעה וביקשה לחזור בה מההסכמה ולזמן עדים נוספים.
לא הביאה ראיה
אבל השופט אריאלי דחה את בקשת הנתבעת וקיבל את התביעה. הוא קבע שהצדדים כבר הסכימו על מינוי מומחה מכריע ואין מדובר במקרה חריג המצריך סטייה מההסכמה.
השופט הסביר כי המומחה המכריע בחן את מקום התאונה בנוכחות הנהגים המעורבים, ערך תחקור של התאונה וניסוי שדה ראייה, והתייחס לחוות דעת של בוחני תנועה מטעם הנתבעת.
בנסיבות אלה, הנתבעת ביקשה להסתמך על אמירה יחידה של התובע לפיה הוא פנה ימינה בצומת ה-T, ולא שמאלה כפי שטען בפעמים האחרות, מה שיכול להעיד לטענתה לכך שהתאונה בוימה. אך השופט דחה את הטענה וציין שהנתבעת לא הביאה ראיה שהתובע פנה ימינה.
השופט קיבל כאמור את חוות דעתו של המומחה המכריע. הוא הסביר שחוות הדעת הייתה חד משמעית והמומחה נחקר עליה באופן מקיף ויסודי בבית המשפט, והנתבעת לא הצליחה לסדוק את מסקנותיו.
לפיכך התביעה התקבלה. חברת הביטוח חויבה לשלם לתובע פיצוי על הנזקים לרכב בהתאם לחוות דעת של שמאי מטעמו וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 95,428 שקלים.
עם זאת, השופט לא מצא לנכון לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת שכן הוא התרשם כי בבסיס סירובה לפצות עמדה מחלוקת כנה נוכח חשדה שהתאונה מבוימת, ולא מדובר בחוסר תום לב.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
עו"ד מור דביר
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.