איים על גרושתו ברצח ותבע פיצוי כי התלוננה במשטרה

בעקבות האיומים הוגשו נגד הגרוש שלושה כתבי אישום שונים, מתוכם הוא הורשע רק בשניים. בעקבות סגירת אחד התיקים הוא הגיש נגד אשתו לשעבר תביעת לשון הרע בסך של כ-600 אלף שקל, על הנזקים שגרמה לו. התביעה נדחתה.

אחרי 36 שנות נישואים נקלעו בני הזוג למשבר שהוביל לסכסוך גירושין חריף. עד למועד הגירושים, בספטמבר 2011, התלוננה האישה מספר פעמים במשטרה על כך שבעלה איים עליה.

מתגרשים?

פנו ל- עורך דין משפחה

בעקבות שלוש מהתלונות הוגשו נגד הבעל כתבי אישום לאחר שאיים עליה: "עכשיו עצבנת אותי אני אכנס באיזה רכב ונמות" ובהזדמנות אחרת איים שייקח סכין וידקור אותה בבטן ויסובב את הסכין, או איים שיתאבד וייקח אותה איתו.

שניים משלושת כתבי האישום הגיעו לכדי הרשעה, ובהסדר טיעון נגזרו על התובע שישה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית בסך 10,000 שקל. מכתב האישום השלישי זוכה התובע מעבירת תקיפת בת זוג מחמת הספק.

באוקטובר 2013 הגיש הגרוש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בה טען כי תלונות השווא של גרושתו גרמו לו נזקים בסך 597 אלף שקל.

לטענתו, היא הגישה את התלונות רק כדי לצבור יתרון בהליכי הגירושין ולגרום לו סבל. עוד הוא טען כי הוציאה דיבתו כשתיארה אותו כבריון הפועל בניגוד לחוק, ואף הפיצה בעיר מגוריהם שהוא איים באקדח שיהרוג אותה, דבר שגרם לנזק בלתי הפיך לשמו הטוב.

האישה למודת הסבל טענה להגנתה שבעלה לשעבר אמנם לא פגע בה פיזית, אך היא עברה התעללות נפשית קשה בחיי הנישואין, כשצעקות ואיומים היו חלק משגרת חייה.

היא עמדה על כך שתלונותיה היו אמת, ועובדה שבפועל הוחלט להגיש בגינן כתבי אישום, שברובם הביאו להרשעת התובע. משכך, לא מדובר בתלונות סרק או בלשון הרע. האירועים האלימים אותם תיארה למשטרה התקיימו, אך חלקם לא עמדו במבחני הדין הפלילי ולכן לא הגיעו לכדי אישום, שמי שמחליט עליו הוא המדינה ולא היא.  

תלונות אמינות

השופטת גאולה לוין דחתה את התביעה. לדעתה התובע לא הוכיח כי הנתבעת מסרה מידע כוזב או הגישה תלונות שווא.

אף אחד מפסקי הדין בהליכים הפליליים נגד התובע לא הצביע כי תוכן הדברים שהנתבעת מסרה למשטרה היה כוזב, ולכן אין להסיק שהיא עשתה שימוש זדוני או בלתי סביר בהגשת התלונות למשטרה, קבעה השופטת.

אין ספק, היא הסבירה, כי הגשת תלונה, המייחסת לאדם מעשי איומים ותקיפה, עלולה להשפיל ולבזות את התובע בעיני הבריות, אולם התובע לא הצליח להוכיח כי התלונות נגדו היו שקריות. בייחוד לנוכח העובדה שהמשטרה היא שהמליצה להגיש את כתבי האישום, דבר המעיד על התרשמותה מאמינות הנתבעת.

עוד ציינה השופטת לוין כי הנתבעת מעולם לא התלוננה על אלימות פיזית, אלא על אלימות מילולית בלבד, תוך שהביעה את חששה הסובייקטיבי שהאיומים יהפכו למעשים. תלונות אלה, שבעקבותיהן התובע אכן הורשע באיומים, אינן מעידות על הוצאת דיבה, ודאי שלא בזדון.

התובע חויב בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 20 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד רועי שעיה
• ב"כ הנתבעת: עו"ד כרמל מזוז

* עו"ד ירון גרוס עוסק בדיני משפחה

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.