שני אחים, שלא היו מרוצים מכך שהוצא צו הריסה למבנים של אביהם, איימו על כונס הנכסים שירצחו אותו אם לא יפסיק את הליכי ההריסה. הכונס, שלא הסתפק בהרשעתם בפלילים, הגיש נגדם תביעה על סך 54 אלף שקל, שהתקבלה בחלקה.
בשנת 2012 מינה ראש ההוצאה לפועל עו"ד ככונס נכסים לשם ביצוע צו הריסה למבנים. לצורך ביצוע הצו פנה כונס הנכסים למשטרה בבקשה לעזרה, וזו ביקשה מבעל המבנים להרוס אותם בעצמו, במטרה להקל עליו במעט את ההליך ולמנוע עימותים והוצאות.
לייעוץ בנזיקין:
פנה ל-עו"ד דיני נזיקין
אלא ששני בניו של בעל המבנים שמעו על דרישות הכונס והמשטרה - ולא היו מרוצים. בתגובה, הם החליטו לעשות מעשה, התפרצו למשרדו של כונס הנכסים ואיימו עליו כי אם לא יפסיק את הליכי ביצוע צו ההריסה הם ירצחו אותו. הכונס, שחשש לחייו, התקשר למשטרה והאחים הסתלקו מהמקום, אך לא להרבה זמן.
עוד באותו היום חזרו השניים לקרבת משרדו של הכונס וחיבלו ברכב המרצדס שלו שחנה במקום, באמצעות השלכת אבנים.
בספטמבר 2014, השניים הורשעו בעבירת איומים, ונגזרו עליהם מאסרים על תנאי וקנסות סמליים בלבד.
במקביל להליך הפלילי, הגיש כונס הנכסים תביעה נזיקית לפיצוי של 54,000 שקל נגד האחים. בתביעה, שהוגשה לבימ"ש השלום בפתח תקווה, טען הכונס כי בנוסף לנזקים שנגרמו לרכבו, האיומים הסבו לו גם נזקים נפשיים ועגמת נפש.
הוא הוסיף, כי בשביל להוכיח את מעשיהם, היה עליו לפנות למשטרה ולאיש מקצוע שיעתיק וישמור את סרטי מצלמות האבטחה ממשרדו – והדבר גזל ממנו זמן וכסף.
האחים טענו כי הם בסך הכל נכנסו למשרד הכונס, שפתוח לקהל הרחב, במטרה לנסות ליישב את הסכסוך בינו לבין אביהם והכחישו שאיימו עליו או שפגעו ברכבו. מעבר לכך, לטענתם, הכונס כלל לא הוכיח שהוא בעל הרכב שניזוק, ובכל מקרה הוא לא תיקן את כל הנזקים ולכן אינו זכאי לפיצוי.
להוקיע איומים על שליחי החוק
"מעשים כגון אלו של הנתבעים- עלולים להלך אימים על הממלאים את תפקידם ועושים במלאכה בשם החוק, לחבל בעבודתם, לרפות את ידם ולכן- יש להוקיעם", כתבה השופטת ריבה שרון בפסק הדין.
השופטת קבעה, כי הנתבעים הודו בעבירות האיומים במסגרת ההליך הפלילי – מה שמהווה ראיה לכאורה שהם אכן איימו על התובע. ראייה, שהנתבעים לא הצליחו לסתור. עוד קבעה השופטת, כי לאחר שמיעת העדויות וצפייה בסרטוני מצלמות האבטחה, היא שוכנעה שהנתבעים הם שפגעו ברכב, אף שלא הורשעו בכך בהליך הפלילי.
היא ציינה שהעבירה כנראה נמחקה מכתב האישום הפלילי עקב הסדר טיעון שבמסגרתו הנתבעים הודו באיומים. מחיקת העבירה הפלילית משיקולי התביעה, קבעה השופטת, אינה משפיעה על האפשרות לחיוב הנתבעים בנזיקין.
השופטת קיבלה את תביעת התובע בקשר לנזקים שנגרמו לרכבו, שגובתה בחוות דעת שמאי, ואת תביעתו בגין עגמת הנפש, הפחד, הטרחה ובזבוז הזמן. עם זאת, מאחר שהתובע לא צירף לתביעתו חוות דעת רפואית המוכיחה כי נגרם לו נזק נפשי, קבעה השופטת, לא ניתן לפסוק לו פיצוי בגין רכיב זה.
לפיכך, השופטת חייבה את הנתבעים לשלם לתובע 24,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 5,500 שקל והוצאות משפט.
שמות ב"כ המייצגים בהליך לא צויינו בפסק הדין.
* עו"ד דן שגיב עוסק בדיני נזיקין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.