בעקבות תביעה שהגיש האיש נקבע כי ימונה מומחה רפואי לבחינת טענת הרשלנות הרפואית. בית הדין לעבודה הבהיר שטיפול רפואי הוא חלק בלתי נפרד מתנאי השירות
אדם ששירת כנהג משאית בצה"ל כאיש קבע פיתח מחלה במערכת העיכול. הוא הופנה לניתוח בבית חולים ויצא עם נכות נוירולוגית. מכיוון שלא מדובר בפגיעה במהלך פעילות מבצעית עניינו התברר בביטוח לאומי, שהחליט שמדובר במחלה שאינה קשורה לשירות כך שאין בסיס להכרה. השופט טל גולן דחה את עמדת המוסד וקבע שיש לבחון את טענת הרשלנות הרפואית, שכן ניתוח רשלני יכול להיחשב תאונת עבודה.
התובע יליד 1994 התגייס לצה"ל בשירות חובה וב-2015 גויס לשירות קבע כנהג משאית סמיטריילר. איש הקבע תבע לקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, לאחר התפרצות מחלה המתאפיינת ב"כיסים" על דופן מערכת העיכול. הוא טען שהמחלה פרצה בשל התאפקות בתפקידו כנהג בשירות קבע במהלך נסיעות ארוכות. הוא הוסיף שבעקבות המחלה ותוך כדי השירות, ביוני 2020 הוא עבר ניתוח בבית חולים. לדבריו, הוא נפגע במהלך הניתוח בעצבים הפריפריים ונותר עם פגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה שנגרמה מרשלנות רפואית.
בפברואר 2022 ביטוח לאומי קבע שמחלת מערכת העיכול אינה מחלת מקצוע וכי אין קשר בין המחלה לתנאי השירות.
במסגרת התביעה שהגיש האיש הוא הסכים להצעת בית הדין לעבודה כי ימונה מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הכללית, כדי שידון בטענות החייל לגבי הרשלנות בניתוח. ביטוח לאומי התנגד למינוי מומחה.
המוסד הסביר כי לא הכיר בקשר שבין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה שממנה הוא סובל. לפיכך קל וחומר שאין להכיר בתוצאות של ניתוח רשלני לכאורה שבוצע בשל אותה מחלה.
תוצאה אבסורדית
אך השופט טל גולן מבית הדין לעבודה בחיפה דחה את עמדת ביטוח לאומי. הוא ציין כי ב-2009 מונתה וועדת גורן כדי ליצור אבחנה בין אלה שנפגעו במהלך שירותם מפעילות מבצעית לבין נפגעים אחרים שמאפייני הפגיעה שלהם "אזרחיים" במהותם.
בעקבות עבודת הוועדה תוקן חוק הנכים באופן שלא כל חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות תוכר, אלא רק כזו שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כזו, או באירוע שמבחינת אופיו הוא ייחודי לשירות צבאי.
במקביל תוקן חוק הביטוח הלאומי שהחיל את ביטוח נפגעי עבודה גם על חיילי קבע, בנוגע לפגיעות שאינן מוכרות לפי חוקי השיקום ושהתרחשו "תוך כדי השירות ועקב השירות".
השופט הסביר כי מבחן הקשר הסיבתי הנהוג בחוק הנכים מאפשר הכרה בפגיעה שאירעה בשל "תנאי השירות". זאת, להבדיל מהחלוקה הנהוגה בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה המתייחסת אליו, ל-"תאונת עבודה", "מחלת מקצוע" ו-"מיקרוטראומה".
כמו כן, בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לגבי הוכחת קשר סיבתי בין מחלה לבין תנאי השירות הצבאי, שכדי להכיר בתביעתו של חייל, חוק הנכים דורש הוכחה כי נכותו נגרמה "עקב" השירות הצבאי. משמעותה של דרישה זו היא הוכחת קשר סיבתי בין הופעת המחלה או החמרתה לבין השירות הצבאי. הגדרה זו לא השתנתה במסגרת התיקון של ועדת גורן.
זאת ועוד, הפסיקה שבה וקבעה כי הטיפול הרפואי הוא חלק בלתי נפרד מתנאי השירות הצבאי: "החובה להזקק לשירות רפואי במסגרת השירות הצבאי הוא חלק מתנאי השירות".
השופט הוסיף גם לפי מבחני חוק ביטוח לאומי, ניתוח שעבר התובע במסגרת שירותו הצבאי יכול להיחשב כ"תאונת עבודה".
הוא הבהיר שפירוש אחר וקבלת טענות ביטוח לאומי ישאיר את התובע ללא סעד מערכאה כלשהי, שכן הוא גם לא יכול להגיש תביעה אזרחית-נזיקית כנגד המדינה. "מדובר בתוצאה אבסורדית וקפקאית שאין להשלים עימה", כתב.
השופט סיכם שימונה מומחה רפואי שישקול את טענת התובע בקשר לרשלנות רפואית בביצוע הניתוח.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד אורי ברם ציגלאוב
- ב"כ הנתבע: עו"ד חן פולגר לוי
עו״ד רות ירושלמי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.