חרף דרישת היועמ"ש להליך אימוץ מלא שיערב את תורם הזרע האנונימי ואת הפונדקאית קבעה השופטת מנגנון מקוצר שמדלג על שלב זה. נקבע כי לא הגיוני לדרוש מעורבות ממי שמעולם לא היו ההורים הביולוגיים של הילדים
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מבית המשפט למשפחה בתל-אביב הכירה לאחרונה באישה בת 55 כאם מאמצת לתאומים שנולדו על-ידי פונדקאית בארה"ב באמצעות תרומות זרע וביצית, במסגרת מתווה חדשני של "אימוץ מקוצר". המנגנון המקוצר מאפשר לדלג על השלב הראשון בהליכי האימוץ במסגרתו יש להוכיח הצדקה לניתוק הפיזי והמשפטי בין הילדים לבין ההורים הביולוגיים.
במסגרת פסק הדין דחתה השופטת את דרישת היועץ המשפטי לממשלה שהמאמצת תשיג הסכמה לאימוץ מהפונדקאית ותוכיח שיש הצדקה להכריז על התאומים כברי אימוץ כלפי תורם הזרע האנונימי, אם אי אפשר לאתר אותו, לפי התנאים שקובע חוק האימוץ. היא קבעה כי לא הגיוני לכפות עליה את התנאים הללו, נוכח העובדה שבמקרה הזה מעולם לא היו לילדים הורים ביולוגיים והקשר בינם לבין הפונדקאית והתורם כבר נותק משפטית בארה"ב.
המאמצת היא אישה שלא הצליחה להביא ילדים אחרי יותר מעשור של טיפולי פוריות. כשהגיעה לגיל 50 החליטה לבצע הליך פונדקאות בארה"ב במסגרתו תופרה תרומת ביצית עם תרומת זרע ברחמה של פונדקאית. ההחלטה לקיים את ההליך שם נבעה מכורח משפטי שכן החוק הישראלי לא מאפשר לאם יחידנית לבצע בארץ פונדקאות מביצית לא שלה.
ב-2018 נולדו לה תאומים ובית המשפט שבמדינת אורגון בארה"ב הוציא פסק דין שמכיר בה כהורה הבלעדי שלהם ושלל את הזכויות ההוריות של הפונדקאית.
אלא שבישראל היא לא זכתה להכרה דומה בהיעדר קשר גנטי בינה לבין התאומים. היא נאלצה להגיש תביעה בנושא נגד היועץ המשפטי לממשלה, במסגרתה ביקשה למצוא מתווה משפטי מהיר שיכיר בה כאם.
היועמ"ש טען כי הדרך היחידה להכיר באמהות של התובעת היא באמצעות הליך אימוץ מלא. בכך הוא הציב בפני האם משוכה קשה, כיוון שנדרש ממנה להוכיח ניתוק כל זיקה טבעית ומשפטית בין תורם הזרע והפונדקאית לבין הילדים כדי שאפשר יהיה להכריז עליהם כ"בני אימוץ". (לא הועלתה דרישה דומה לגבי תורמת הביצית כיוון שלפי חוק תרומת ביציות הניתוק ממנה הוא אוטומטי).
במילים אחרות, היועמ"ש דרש שהאם תאתר את תורם הזרע האנונימי או לחילופין תוכיח שיש הצדקה להכריז על הילדים כבני אימוץ כלפיו בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק האימוץ במקרה של הורה לא ידוע. בנוסף, הוא ביקש לערב את הפונדקאית האמריקאית בהליך האימוץ הישראלי ולהשיג ממנה הסכמה לניתוק הקשר למרות העובדה שפסק הדין בארה"ב כבר שלל את זכויותיה ההוריות כלפי הילדים.
לא הגיוני
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל קבעה שהדרישות של היועמ"ש לא הגיוניות שכן במקרה הזה "אין הורים ביולוגים שיש לנתק את הזיקה שלהם מהקטינים".
השופטת הדגישה כי הקשר בין הפונדקאית לבין הילדים כבר נותק בפסק הדין האמריקאי והקשר לתורם הזרע נותק מרגע שהתובעת רכשה את מנת הזרע, ואין צורך בהליך ניתוק נוסף. יתרה מכך, בהדרישה אף לא מתיישבת עם מוסד תרומת הזרע האנונימית, שהרי התורם מעולם לא התכוון להיות הורה לילדים שיוולדו מזרעו.
בסיכומו של עניין השופטת קבעה כי עד שהמחוקק יתקן את חוק האימוץ המיושן "יש להתאים את הוראות החוק למציאות אשר שינתה את פניה".
השופטת שוכנעה כי האימוץ יהיה לטובת התאומים, והוציאה לתובעת צו אימוץ. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד לילך אהל מסנר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.