הדין המוסלמי מתיר לבעל לגרש את אשתו בתנאים מסוימים ללא הסכמתה, אולם החוק הישראלי אוסר על גבר לגרש את אשתו ללא פסק דין מערכאה מוסמכת.
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל חלקית את תביעתה של אישה מוסלמית נגד בעלה-לשעבר, ופסק לזכותה פיצויים בסך 30,000 שקל לאחר שבעלה גירש אותה בעל כרחה.
השניים נישאו על פי ההלכה המוסלמית, לפני קרוב ל-33 שנה. בתחילת שנת 2016 פתח האיש בהליך גירושין בבית הדין השרעי בירושלים.
במהלך שני דיונים בבית הדין האיש הודה תחת שבועה בקוראן, שביצע את הגירושין – הודיע לאישה שהיא מגורשת (כך לפי הדין המוסלמי).
בדיון השלישי קבע בית הדין השרעי לאור "הגירושין", גירושי הצדדים סופיים ולא ניתנים לביטול.
בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לפיצויים בסך 300,000 שקל, על בסיס סעיף בחוק העונשין האוסר התקת קשר נישואין "על כרחה של האישה", אם בשעת התרת הקשר אין פסק דין של ערכאה משפטית המחייבת את האישה להתרה זו.
התובעת טענה כי גורשה פעמיים בעל כרחה, בשני הדיונים הראשונים בבית הדין. לעומת זאת, הנתבע טען כי היא הסכימה לגירושין כבר בדיון הראשון, ואילו ההחלטה השלישית רק נתנה תוקף חוקי לגירושין.
בנוסף, התובעת טענה בין היתר כי גירושיה בעל כורחה גרמו לירידה במעמדה החברתי ופגעו בה קשות מבחינה כלכלית.
בושה ועוגמת נפש
לאחר שבחן את חומר הראיות, השופטת גורודצקי החליט לקבל את התביעה, אם כי בסכום נמוך בהרבה מהסכום הנתבע.
באופן כללי השופט הבהיר כי בתי המשפט הכירו בקיומה של עילת תביעה נזיקית, על בסיס חוק העונשין, במקרה של גירושין חד צדדיים, על מנת להגן על נשים שבעליהן מגרשים אותן בעל כרחן.
לגופו של עניין, השופט הבהיר כי אמנם בהחלטה השלישית בית הדין אישר את הגירושין בדיעבד, אולם בכל זאת לאיש אסור היה לגרש את האישה לפני שניתן פסק דין סופי. "גם אם בסופו של דבר ניתן אישור אקס-פוסט לגירושי האישה, הרי שאין בכך כדי לשלול את חובתו לעשות כן כאשר הוא מחזיק בידו פסק דין סופי של ערכאה מוסמכת", כתב.
כלומר די בכך שהאיש גירש את האישה ללא הסכמתה, בניגוד לחוק, על מנת לקבוע שהוא נושא באחריות נזיקית, ויש לה הזכות לתבוע אותו על עוגמת הנפש והבושה שנגרמו לה כתוצאה מהדרך שבה נעשו הגירושין.
בכל הקשור לשיעור הפיצויים, השופט הציג מספר מקרים להשוואה, והבהיר כי האישה לא הוכיחה אילו נזקים בדיוק נגרמו לה, אלא הסתפקה בטענות כלליות ביחס למצב הנשים בחברה המערבית.
לאחר ששקל את הדברים, השופט חייב את הנתבע לשלם לגרושתו פיצוי בסך 30,000 שקל, בניכוי כ-5,000 שקל שכבר שילם לה כ"מוהר". בנוסף לכך, הנתבע חויב בהוצאות משפט לטובת התובעת בסך 10,000 שקל.
בחישוב סכום הפיצוי השופט לקח בחשבון מחד את משך הנישואין, עוגמת הנפש ושיקולי הרתעה וענישה, ומאידך את העובדה שיחסי הצדדים היו במצב רעוע זמן רב לפני הגירושין.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יצחק קארו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.