לבני הזוג שנמצאים בהליכי פירוד נכסי נדל״ן בשווי 5.4 מיליון שקל. בקשת האישה להורות על חלוקה לא שוויונית של הנכסים התקבלה לנוכח מצבה הרפואי הקשה
השופט עובד אליאס הכריע לאחרונה בתביעה לפירוק שיתוף שהתנהלה בין בני זוג ביחס לארבעה נכסים שבבעלותם המשותפת. ב-2016 האישה לקתה במחלה קשה מאוד והיא מתניידת בכיסא גלגלים ואינה יכולה לעבוד. השופט קבע שמצבה מצדיק חלוקה לא שוויונית באופן שהיא תקבל 65% משווי הנכסים בעוד הבעל יקבל 35% בלבד.
בני הזוג נישאו ב-1990 והם הורים לשלושה ילדים בגירים. חיי הנישואין שלהם נקלעו למשבר בשנת 2016 ומאז הם מנהלים הליכים שונים בבית המשפט למשפחה ובבית הדין הרבני. הם טרם התגרשו.
בעוד הבעל בריא ועובד, אצל האישה התגלתה לפני כחמש שנים הפרעה נוירולוגית קשה מאוד והיא מוכרת כבעלת נכות בשיעור של 90% בביטוח לאומי. האישה מתניידת בכיסא גלגלים, נעזרת במטפלים, אינה יכולה לעבוד ובשל מחלתה אף דיבורה חלש מאד, איטי ולא ברור.
הבעל עתר לפירוק שיתוף בארבעה נכסי נדל״ן משותפים. הוא טען כי אין להורות על חלוקה בלתי שוויונית מאחר שנכותה של האישה התגלתה לאחר פרוץ הקרע ביניהם, שנגרם לדבריו מבגידתה בו.
הוא הוסיף כי מצבו הכלכלי אינו טוב והעסק העצמאי שלו אינו מניב הכנסה גבוהה. לדבריו, גם אם יש להתחשב בנכותה של האישה, היא מקבלת גמלאות וקצבאות, ומכיוון ששכרו אינו גבוה, אין פער משמעותי בין הצדדים באופן המחייב חלוקה בלתי שוויונית.
האישה טוענת כי יש להורות על חלוקה בלתי שוויונית בשיעור של 75% לזכותה ו- 25% לזכות הבעל, וזאת בשל נכותה, פערי השכר ביניהם וכיו"ב. לטענתה, אין משמעות לכך שגילוי המחלה היה סמוך לאחר תביעת הגירושין שהגיש הבעל לבית הדין הרבני, הואיל והמחלה קיננה בה קודם לכן מבלי שגילתה אותה.
בנובמבר 2020 לנוכח ריבוי המחלוקות וחוסר ההסכמה בין הצדדים באשר להשכרת שתי דירות ניתנה החלטה לפירוק שיתוף בהן באופן שאחת הדירות, ששווייה הוערך בסך של 720,000 שקל הועברה לבעלות האישה והדירה השנייה, בשווי 670,000 שקל, הועברה לבעל.
מקרה נדיר שבנדירים
השופט עובד אליאס הבהיר שחוק יחסי ממון מקנה לבית המשפט סמכות מיוחדת לסטות מהכלל של חלוקה שוויונית ב"נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". זאת, במטרה לבצע איזון משאבים צודק בין בני זוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות. השימוש בחלוקה בלתי שוויונית יעשה במקרים חריגים בלבד.
השופט קבע שמדובר במקרה ״נדיר שבנדירים״ המצדיק חלוקה לא שוויונית. הוא כתב בהקשר זה כי הבעל בריא, עומד על רגליו ועובד. לעומתו, האישה ״שבר כלי של ממש״. היא יושבת בכיסא גלגלים, נדרשת לסיוע 24/7, היא מוכרת כנכה, מתקיימת מקצבאות ואינה יכולה לעבוד. ״אין לי ספק כי הפער ביכולות האישיות והכלליות של הצדדים משמעותי וכך גם יכולת השיקום של כל אחד מהם לאחר הפירוד״, כתב.
בנסיבות אלה הורה השופט כי נכסי הנדל״ן הנותרים יימכרו והתמורה תחולק כך שהאישה תקבל 65% והבעל 35%. בסך הכל בהתאם להערכת שמאי תקבל האישה 800,000 שקל יותר מהבעל.
השופט הורה על חלוקה שווה של הזכויות הכספיות של הצדדים.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מרינה ויספלנר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.