השניים גרו יחד בסך הכל חודש וחצי, עד שהבעל עזב לאחר כשגילה שהיא עדיין נשואה רשמית למישהו אחר. בהמשך הוא ניסה להתגרש אך היא התחמקה, ואף פרסמה עליו שקרים ברשת.
ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים מתח ביקורת חריפה על אישה שתבעה מבעלה מזונות גבוהים לאחר שעזב את ביתם בתום מגורים משותפים של חודש וחצי בלבד. השופט הבכיר שלמה אלבז קבע כי האישה נהגה בחוסר תום לב, כיוון שהיא זו שעיכבה את גירושי הצדדים, ולאחר מכן תבעה מזונות על תקופה ארוכה שבה היתה עגונה כביכול.
בנוסף לכך נקבע כי היא תשלם לו פיצויים בסך 50,000 שקל בגין לשון הרע, בתוספת הוצאות משפט בסך 30,000 שקל.
בתביעתה, האישה ביקשה לאכוף "הסכם טרום נישואין לכבוד הדדי", עליו חתמו הצדדים ב-2010, בפני נוטריון בירושלים, ערב הנישואין. בהסכם, כל אחד מהם התחייב לשלם לצד שכנגד מזונות בסכום של 1,500 דולר או 50% מהכנסתו החודשית (הגבוה מביניהם). עוד הוסכם כי התחייבויות אלה בטלות אם אחד מהם יסרב לסיים את הנישואין.
לאחר מכן השניים קיימו טקס נישואין פרטי, כדת משה וישראל, ואחר כך שבו לארה"ב (שם התגוררה האישה), והאיש עבר להתגורר עמה ועם שלושת ילדיה מקשרים קודמים. כעבור כחודש וחצי, הוא חזר לישראל ואילו היא נותרה להתגורר בארה"ב.
בתביעתה היא טענה בין היתר כי בעלה קיבל "רגליים" קרות ונטש את ביתם ללא הודעה מוקדמת, ולכן יש לחייב אותו בפיצוי המוסכם לפי ההסכם, שהצטבר לכ-237,000 שקל.
האיש טען כי בזמן שערכו את טקס הנישואין הוא לא ידע שנישואיה של האישה לבעלה הקודם לא הותרו, כך שמבחינה הלכתית היא היתה מנועה מלהינשא לו. לטענתו, היא העבירה לו אישור מדיין בבית דין בארה"ב שלפיו היא מותרת לנישואין כיוון שנישואיה הקודמים היו בטקס רפורמי, אולם מאולר יותר התברר שהיא לא מסרה שם פרטים הכרחיים.
בנוסף הוא טען בין היתר כי על מנת להשתחרר מהקשר איתה, ומבלי שלדעתו היה צורך בגירושין, הוא ניסה שלוש פעמים למסור לה גט אך היא התחמקה.
סירבה בתירוצים שונים
השופט אלבז פירט שלושה נימוקים לדחיית תביעת האישה: הספק שהוטל בעצם הנישואין, השימוש לרעה שהאישה מבקשת לעשות בהסכם, ותקופת הנישואין הקצרה.
בין היתר, השופט שוכנע כי בזמנו היא אכן הסתירה מידע מאותו רב בארה"ב ובכך תרמה להטלת הספק בנישואיה. "עמידתה הדווקנית של מ' על דרישתה לקבל את הזכויות הנובעות מהסכם הממון, כאשר קשר הנישואין עצמו לא יכול היה לעמוד מבחינה הלכתית, הן דרישות חסרות תום לב שביהמ"ש אינו יכול לתת להן יד", כתב.
כמו כן, לנוכח הראיות השופט שוכנע שהוא אכן שלח לה 3 גיטים (הראשון מיד אחרי שחזר לארץ) אותם סירבה לקבל בתירוצים שונים, ובכך הכשילה את העניין. "פנייתה של מ' לביהמ"ש לקבל פיצוי בשל עיכוב הגירושין נגועה בחוסר ניקיון כפיים, שכן מ' תובעת מזונות מוגדלים עבור התקופה בה סירבה לקבל את הגט", כתב.
במהשך קיבל השופט תביעת לשון הרע של האיש, שטען כי האישה פרסמה בקבוצה ברשת חברתית מסוימת, כי הוא מסרב לתת לה גט. היא אף פרסמה את כתובתו ברבים והפיצה שמועות על כך שהוא מקיים יחסים עם נשים אחרות, דבר שהביא למכתב שקיבל עם איומים על חייו.
השופט אלבז הגיע למסקנה כי מדובר בפסרומים פוגעניים ושקריים שנועדו לפגוע באיש על לא עוול בכפו.
- ב"כ התובעת/נתבעת: עו"ד תמר רובי
- ב"כ הנתבע/תובע: עו"ד ברוך בן יוסף
עו"ד יעקב קסלר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.