רבים מהעובדים מצויים במערכת יחסים הוגנת המבוססת על כבוד והערכה הדדיים עם המעסיק, אך זו אינה מנת חלקם של כל העובדים. ישנם עובדים אשר עבורם, המציאות היומיומית היא מציאות טעונה, רוויה בחיכוכים והתנכלות אישית. במקרים קיצוניים, ישנם כאלה שאף ייחשפו לגילויים של אלימות פיזית של ממש. אם חלילה זה קורה לכם - כדאי לדעת כיצד לנהוג.
לא להתגרות ולא להשיב באלימות
ההתנכלות יכולה להיות שונה ממקרה למקרה. אלימות כנגד עובד עשויה להוות המשכו של תהליך התנכלות והתגרות מתמשך מצד המעסיק או התפרצות זעם בודדה בעלת אופי אלים.
כאשר הנכם נקלעים בעל כורחכם לויכוח חריף עם המעסיק, עדיף לשמור על פסיביות: אל תתנו יד לליבוי הויכוח. הימנעו מלהתגרות במעסיק, כך תצמצמו את הסיכון לייחס לכם תרומה כלשהי לתוצאה האלימה. חשוב מזה, כאשר נחצה הגבול - לעולם אל תשיבו על אלימות באלימות. כך אולי תמנעו מהמעסיק מלהעלות, במועד מאוחר יותר, טיעונים בעד הפחתה או שלילת פיצויי הפיטורים המגיעים לכם.
האם לחזור למקום העבודה?
יחסי עבודה, מטיבם, כרוכים בעימותים ובחיכוכים בין העובד למעסיק ובין העובד לעמיתיו לעבודה. אך אלימות אינה נכללת במסגרת הסיכונים שעובד לוקח על עצמו במקום העבודה, ואין לה מקום במערכת יחסים של עובד-מעביד.
אצל חלק החשש מאובדן פרנסה יביא אותם להבליג על האירוע, מה שעלול להתברר כטעות. עובד שיעבור לסדר היום, יתקשה, אם יתפטר, לטעון ולשכנע כי התקיימו נסיבות המצדיקות פיצויי פיטורין. תגובה הולמת ומתבקשת לאלימות היא תלונה מיידית במשטרה.
מרבית העובדים יחושו פגיעה והשפלה, ובצדק. התנהגות אלימה של מעביד (או עובדיו) כלפי עובד, גם בנסיבות בהן העובד לא היה צדיק גמור מהווה סיבה סבירה והגיונית להחלטה שלא לשוב למקום העבודה. לפיכך, יש לראות את התפטרות העובד כמוצדקת. החלטה שלא לשוב לעבודה מחמת השפלה תהיה, אם כן, סבירה לחלוטין.
פיצוי בגין עגמת הנפש
פגיעה פיזית עשויה לגרום לעיתים לפגיעה קשה בביטחון העצמי של העובד ואף לפגיעה נפשית. באותם המקרים פתוחה הדרך בפני העובד לתבוע את מעסיקו בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו.
לאופן בו תתנהלו במהלך האירוע ולשאלה אם תרמתם בהתנהגותכם לאירוע, עשויה להיות השפעה על האפשרות שלכם לתבוע בשלב מאוחר יותר פיצוי בגין עגמת הנפש וההשפלה שנגרמה לכם. פיצוי בגין עגמת נפש ניתן במקרים חריגים, וככל שלעובד הייתה תרומה להשתלשלות האירועים שהביאו לפגיעה האלימה הרי שעניין זה לא יעלם מבית הדין. על מנת לזכות בפיצויים בגין נזקים נפשיים יש להצטייד באישורים רפואיים מתאימים אשר יעידו על הפגיעה והנזק שנגרם.
במקרים בהם כתוצאה מהפגיעה הפיזית של המעסיק נאלצתם להיעדר מהעבודה ונגרם לכם אובדן כושר עבודה זמני, יתכן מאוד שתהיו זכאים לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי וקיים סיכוי סביר שהפגיעה בכם תוכר כתאונת עבודה.
תביעה אישית נגד המנהל
בנסיבות מסוימות עשוי המנהל המשפיל והפוגע לחוב באופן אישי בגין אותם נזקים. המנהל, בהיותו אורגן של החברה, חב לחברה חובת אמון, במסגרתה, עליו להימנע מנקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע בטובת החברה. מכאן, שמנהל אשר חרג במעשיו מהסמכויות הניהוליות שהוענקו לו בחוזה העבודה, עשוי למצוא עצמו חב באופן אישי בנזקים שגרם - ככל שאלה הוכחו.
*הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני עבודה ומשפט אזרחי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.