האישה טענה שבעלה לשעבר לא יוכל לתפקד כהורה עצמאי ואחראי, בין היתר משום שהוא עובד כנהג מונית בלילות. למרות זאת, השופטת הורתה על אחריות הורית משותפת עם זמני שהות שוויוניים
בית המשפט למשפחה בפתח-תקווה הכריע לאחרונה בתביעות הדדיות של בני זוג לשעבר למשמורת בלעדית על ילדיהם. חרף טענות קשות שהעלתה האם ביחס להתנהלות האב כהורה בלתי-אחראי, השופטת מורן ואלך-ניסן מצאה שבפועל שני ההורים מסורים ומיטיבים לילדיהם, כך שמוצדק לחלק את האחריות ההורית וזמני השהות ביניהם שווה בשווה.
הצדדים נישאו לפני כ-14 שנה והביאו לעולם בת (10.5) ובן (3.5). בשלב מסוים יחסיהם התערערו והם החליטו להיפרד מבחינה זוגית, כאשר מבחינת הסדרי המגורים הם החליטו לנקוט בשיטת ה"נסטינג" – הילדים נשארים באותה דירה וכל אחד מההורים מגיע לסירוגין על-מנת לשהות במחיצתם. הפינג-פונג כנראה נמאס לצדדים בשלב מסוים, ובמהלך 2020 הם הגישו לבית המשפט תביעות הדדיות.
האישה טענה כי שהמשמורת על הילדים צריכה להיות שלה בלבד, שכן לבעלה לשעבר אין את היכולת ההורית הנדרשת. בין היתר היא סיפרה כי האיש בגד בה עם אמא של חברה טובה של בתם. היא הוסיפה כי הוא נוהג בצורה רשלנית עם הילדים, כאשר באחד המקרים השאיר קפה רותח ללא השגחה והוא נשפך על בנם וגרם לו לכוויות דרגה 2.
מעבר לזה היא טענה כי עבודתו של האב כנהג מונית בשעות הלילה אינה מתיישבת עם האחריות ההורית הנדרשת ממנו. לדבריה, כיום הוא נהנה מהנוחיות שבסידור ה"נסטינג" ומגיע לילדים כשהבית כבר מתוקתק על-ידה, אך ספק רב אם יצליח לקיים כלכלת בית עצמאית לאחר פירוק השיתוף בבית.
האב לא נותר חייב לנוכח ההשמצות, וטען כי בעוד שהוא ההורה הדומיננטי בחיי הילדים, האם מזניחה אותם, כמעט לא נמצאת בבית, עובדת עד מאוחר ובוחרת לנצל את זמנה הפנוי בבילויים במקום להיות עם ילדיה. בהתייחס לעניין הנאתו הנטענת מה"נסטינג" סיפר האב שאשתו לשעבר מרוקנת את המקרר טרם בואו ומותירה אותו להתמודד לבד עם כל הכרוך בטיפול בילדים.
מכאן, לטענת האב, שהמשמורת הבלעדית על הילדים צריכה להיות שלו.
אוהבים את ילדיהם מעמקי נשמתם
אלא שהשופטת ואלך-ניסן קבעה כי אין טעם לשנות מההסדרים הנוהגים כיום, במסגרתם שני ההורים מקיימים זמני שהות שוויוניים עם ילדיהם. בהקשר לכך היא הזכירה את עמדת העו"ס לדין לפיה אין מקום בכלל לדון בשאלת המשמורת כל עוד ההורים ממשיכים להתגורר תחת אותה קורת-גג.
"יתרה מכך", כתבה השופטת, "הצדדים כבר מקיימים בפועל הסדר של חלוקת זמני שהות שווה במסגרת "נסטינג", כך שבזמנים שבהם האיש שוהה עם הקטינים, האישה כלל אינה שוהה בדירה. לפיכך, הטענה כי האיש לא יוכל לעשות זאת בצורה עצמאית ללא תמיכת האישה, אינה נתמכה בראיה כלשהי".
לדברי השופטת שני ההורים דואגים ואוהבים את ילדיהם מעמקי נשמתם. הם הורים מסורים ומיטיבים, כאשר הסיכון לילדיהם נובע בעיקר ממגוריהם המשותפים ומעוצמת הסכסוך ביניהם. בנסיבות אלה היא קבעה שגם אחרי הפרדת המגורים המשותפים אין עניין לשנות את חלוקת זמני השהות הקיימת, שהינה שוויונית.
לאור זאת נקבע שהאם תשהה במחיצת ילדיה בימים ראשון ושלישי ואילו האב יימצא עמם בימים שני ורביעי. לגבי ימי חמישי וסופי שבוע נקבעו זמני שהות לסירוגין. מאחר שהאם סירבה להצעות שיכולות היו לסיים את ההליך ללא פסק דין, היא חויבה לשלם לאב הוצאות בסך 7,000 שקל.
- ב"כ האישה: עו"ד אמיר זבולון
- ב"כ האיש: עו"ד מורן גוהר
עו"ד יונית פרגו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.