אם לשתיים תיאלץ למכור את חלקה במשק לבן זוגה לשעבר

האיש זכה בהתמחרות שנערכה בנוגע למשק. האישה, שגרה במקום עם הוריה ובנותיה, ביקשה לעכב את פירוק השיתוף במשק עד להסדרת רישום הזכויות על שם בני הזוג. בית המשפט לא מצא סיבה לעכב את המכירה

השופטת גאולה לוין מבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחתה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על החלטת בית המשפט למשפחה בקריית גת, בה אושרה מכירת זכויותיה במשק המשותף לבן זוגה לשעבר. האישה טענה כי יש לעכב את המכירה עד להסדרת רישום הזכויות במשק וכי המכירה תפגע בבנותיהן של הזוג. השופטת קבעה שאין הצדקה לפגיעה בזכוותו הקניינית של בן הזוג.

לבני הזוג לשעבר שתי בנות קטינות. מתנהל ביניהם סכסוך ממושך סביב הגירושין, ובפרט סביב פירוק השיתוף במשק בו יש להם זכויות משותפות. האישה, הוריה והילדות של הצדדים גרים במשק.

הזכויות עדיין לא נרשמו על שם בני הזוג אלא נותרו רשומות על שם הבעלים הקודמים מהם רכשו את המשק ב-2004, בין היתר בשל חוב של האחרונים לרשות המיסים בגין העסקה וכן בשל חריגות בנייה במשק.

ביולי 2018 ניתן צו לפירוק השיתוף במשק. כ-11 חודשים לאחר מכן עתר האיש למנות כונס נכסים ולממש את צו הפירוק. 

בית המשפט הורה על מכירת הזכויות במשק כמות שהן בתנאי שוק חופשי, לכל המרבה במחיר ובמצבו כיום, תוך מתן זכות קדימה לצדדים. 

כונס הנכסים פעל ליישום ההחלטה ופרסם את המשק למכירה. הוגשה הצעה אחת על ידי צד שלישי. במקביל נקבע מועד לביצוע התמחרות בין בני הזוג והרוכש הפוטנציאלי. האישה לא הגישה הצעה ולא השתתתפה בהתמחרות אף שזומנה אליה. ההתמחרות נערכה בין האיש לצד השלישי ובסופה זכה האיש שהציעה לרכוש את המשק תמורת 5 מיליון שקל. 

במרץ 2021 הורה בית המשפט על מכירת זכויותיה של האישה לאיש, בהתאם לתוצאות הליך ההתמחרות. נקבע כי החזקה תימסר לו בתחילת דצמבר 2021. 

האישה הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. היא טענה כי אין הצדקה למכור את המשק לפני שיוסדר הרישום על שם הצדדים ויש לעכב אותו עד להסדרת העניין. היא הוסיפה כי במשק פועל עסק של כלביה המשמש מקור פרנסה עבורה ועבור הבנות. לטענתה, אישור המכירה מהווה ״פרס״ לאיש, אף שהוא אחראי לכך שהזכויות לא נרשמו עדיין על שמם. 

האיש טען כי עיכוב המכירה יסייע לה להמשיך לעשות שימוש בלתי חוקי במשק, תוך התעלמות מזכויותיו ומהחלטות הרשויות להימנע משימוש חורג. 

תרמה להתמשכות המצב

השופטת גאולה לוין מבית המשפט המחוזי בבאר שבע הבהירה כי נקודת המוצא היא שכל שותף זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. העובדה שהזכויות במשק טרם נרשמו על שם הצדדים לא מצדיקה כשלעצמה להוסיף ולעכב את הפירוק.

השופטת הוסיפה כי מדובר במצב שנמשך שנים ארוכות, במהלכן האישה לא נקטה הליכים נגד המוכרים, ובכך תרמה להתמשכות המצב. כמו כן, חריגות הבניה והשימוש החורג שמבצעת האישה יוצרים הכבדה נוספת על הסדרת הרישום.

עוד הבהירה השופטת שהציפייה כי בעתיד יושבח נכס משותף אינה מצדיקה עיכוב פירוק השיתוף בו עד לאחר ההשבחה, כאשר אחד הצדדים עומד על פירוק שיתוף לאלתר. 

באשר לטענה כי הפירוק יפגע בקטינות כתבה השופטת כי אין מקום לעכב את הפירוק עד להסדרת דיור חלופי. זאת על בסיס ההנחה שהתמורה שתקבל האישה עבור חלקה במשק תאפשר לה למצוא דיור חלופי לה ולבנותיה.

בנסיבות אלה דחתה השופטת את הבקשה וחייבה את האישה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 5,000 שקל. 

• ב״כ המבקשת: עו"ד אביב אילון
• ב״כ המשיב: עו"ד ד' שרי  

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.