האם מסרבת לאפשר לאב לפגוש את בתו וזו אינה מכירה אותו. השופט ארז שני התרה בה כי אם לא תשתף פעולה בהליך הטיפולי שירותי הרווחה ייכנסו לתמונה ויעבירו את הילדה למשפחת קלט חירום
השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב דן לאחרונה במקרה של ניכור הורי בו קיים נתק בין ילדה בגיל בית ספר לאביה. בדיון קודם הפנה השופט את הצדדים לטיפול אך האם לא שיתפה פעולה. בהחלטה שניתנה לאחרונה התרשם השופט כי האם משחירה את דמותו של האב וייתכן שמזניחה את הילדה. הוא הורה לרווחה לשקול התערבות והתרה באם כי אם לא תגיע לטיפול בתוך 7 ימים הילדה תוצאה מחזקתה.
האב מנסה במשך שנים לפגוש את בתו ללא הצלחה. בדיון קודם הפנה השופט ארז שני את הצדדים להליך טיפולי והזכיר לאם את חובתה כמשמורנית לפעול לחידוש הקשר ואת הסנקציות שבית המשפט יכול להטיל עליה במקרה של חוסר שיתוף פעולה.
בחודש פברואר השנה (2021) הודיע המומחה לשופט כי האם הייתה בפגישה אחת, עליה לא שילמה, והיא מסרבת להגיע לטיפולים נוספים מאחר שלדבריה הוא ״עולה כסף״ ורחוק מדי.
השופט הבהיר כי באי הגעה לפגישות הפרה האם צו שיפוטי. הוא הוסיף כי פגש בקטינה ובתום הפגישה ביקש להישאר עם עובדת יחידת הסיוע בנוכחות האפוטרופא לדין. במהלך השיחה החלה אם לחבוט בכוח בדלת האולם ומשלא נענתה, הגבירה חבטותיה.
בלית ברירה הם פתחו לה את הדלת והאם הודיעה כי היא דורשת שהאפוטרופא לדין תצא ״בזה הרגע״ ותסלק את האב שכן פרצופו גורם לילדה טראומה.
ביחס לאירוע זה כתב השופט כי לא ברור כיצד במצב בו הילדה לא פגשה את אביה מעולם פרצופו הוא טראומה עבורה.
זאת ועוד, הקטינה הגיעה לבית המשפט והודיעה שפרצופו של האב מרגיז אותה וגורם לה אי נוחות. הרושם הוא שהיא הוכנה מראש להגיד דברים אלה או שמדובר במקרה של "אקטינג-אאוט", מצג מכוון שאין לו קשר עם המציאות.
השופט כתב כי פגישתו עם הקטינה עוררה אצלו חוסר שקט ודאגה מרובה. לדבריו, עוד בטרם ייעשו ניסיונות לחידוש הקשר על פקידת הסעד לחוק הנוע להיכנס לתמונה.
״אני בספק גמור לגבי יכולתה של האם לשמש כהורה מיטיב לקטינה, ללא קשר למעמדו של האב ומצבה של הקטינה מעורר בי דאגה חמורה״, כתב.
השופט ציין בהקשר זה כי במשך שנה תמימה הקטינה הייתה מנותקת מהליכי למידה ומחברותיה. שפתה נשמעת דלה וקשה להבין כיצד היא מעבירה את ימיה. ״מדובר באי מילוי חובות הוריות ולמעשה בהזנחתו של קטין״, כתב.
סרבנות לכל טיפול
השופט הוסיף כי האם עוסקת בהשחרת דמותו של האב במשך שנים. כמו כן, ניכר כי היא תדרכה את הקטינה לקראת הפגישה עמו.
בנסיבות אלה הורה השופט לאפוטרופא לדין לפנות לשירותי הרווחה ולהודיע להם כי יש לפתוח בהליך הכרזה על הילדה כקטינה נזקקת. בנוסף, על האפוטרופא לדין להודיע לפקידת הסעד כי יש לשקול התערבות לעניין משמורת הקטינה ואף לשקול קלט חירום אם לא ניתן להפסיק את פעולות האם.
כמו כן הוא הורה לאם לפרוע את החוב למומחה והודיע לה כי אם לא תשוב לשיתוף פעולה עם הטיפול בתוך 7 ימים הקטינה תוצא מביתה ללא קשר להליך הנזקקות. בנוסף, היא תשלם קנס של 500 שקל לאב על כל מפגש אליו לא תגיע.
האם חויבה בהוצאות האב בסך 2,000 שקל וכן בהוצאות הסיוע המשפטי בסך 2,000 שקל נוספים.
- ב״כ האב: עו"ד יסמין בן-ריטן
- ב״כ האם: עו"ד דן לימור (מטעם הסיוע המשפטי)
עו״ד אמיר קוזקוב
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.