בית המשפט דחה את תביעת האם לקבוע שהדירה שייכת רק לה אך בצד זאת קבע שאם תרכוש את זכויותיו של האב תוכל להפחית מהתמורה את הסכום הכולל שעליו לשלם לבתו עד גיל 18.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב הכריע לאחרונה בתביעה לאיזון משאבים לא שוויוני לטובת האישה. השופטת סגלית אופק דחתה את טענת האישה לבעלות בלעדית בדירה הרשומה כמשותפת בטאבו, ואף לא מצאה הצדקה לסטות מהכלל של איזון משאבים שוויוני רק משום שהבעל היה מובטל בחלק מתקופת הזוגיות עקב בעיות רפואיות ונפשיות. עם זאת, מאחר שהוא לא משלם את המזונות שנפסקו לבתו וכמעט לא מתראה עמה, הסכימה השופטת לאפשר לאישה לקזז מהתמורה עבור חלקו בדירה את סכום המזונות הכולל שמגיע לילדה עד גיל 18.
בשנה שעברה הגישה האישה תביעה לחלוקת רכוש לא שוויונית, ובמסגרתה ביקשה לקבוע שהדירה המשותפת שייכת לה באופן בלעדי. בהקשר זה היא טענה כי הוריה מימנו 300 אלף שקל מהתמורה עבור הדירה וכי היה ברור שמדובר בדירה ששייכת לה. לדבריה, היא הסכימה לרשום את הדירה גם על שם בעלה לשעבר כדי לקבל תנאי משכנתא יותר טובים ולא לפגוע בו.
עוד היא ביקשה לקזז מחלקו את המזונות שמגיעים לבתם בת ה-9 עד גיל 18, ובנוסף לשלול ממנו חלק בזכויות הסוציאליות שצברה מהעבודה מאחר שרוב הזמן התבטל.
הבעל טען מנגד שאשתו לשעבר נוהגת בחוסר תום לב קיצוני כיוון שמדובר בדירה משותפת שרשומה על שם שניהם, המשכנתא היא של שניהם ואין כל עילה שלא לחלק אותה שווה בשווה.
בנוסף הוא טען כי אין עילה לאיזון משאבים לא שוויוני. הנתבע הסביר כי התקשה מאוד להשתלב בישראל ונקלע לדכאון שהחמיר לאחר שלקה בהפטיטיס. לטענתו, הוא עבד בעבודות מזדמנות ככל שיכל ואף דאג לקבל דמי אבטלה בתקופות שבהן לא עבד. עוד לדבריו, הוא היה המטפל העיקרי בבית ובילדה והאישה לא זכאית לקיזוז מזונותיה.
חכמה בדיעבד
השופטת סיגלית אופק דחתה את רוב טענות האישה. נקבע כי מהראיות והעדויות בתיק עולה כי האישה הגישה את התביעה לאחר שהבינה שעשתה טעות כשלא דרשה הסכם ממון והסכימה לרשום את הזכויות בדירה על שם בעלה למרות אזהרות משפחתה והעובדה שהצד שלה מימן חלק מהתמורה.
אלא שחוכמה בדיעבד לא מצדיקה לשלול מהנתבע זכויות שרשומות על שמו בטאבו. השופטת הוסיפה כי באופן כללי ההתנהלות של בני הזוג לאורך הנישואים העידה על שיתוף בזכויות מה גם שהמשכנתא שולמה מהחשבון המשותף.
בתוך כך השופטת הוסיפה כי הנתבע אכן לא תרם רבות למשק הבית אך התנהלותו נבעה ממצב בריאותי ונפשי לא פשוט, והוא לא פעל ממקום של ניצול או חוסר תום לב. על כן, אין עילה לסטייה מאיזון המשאבים השוויוני שקובע חוק יחסי ממון.
עם זאת, השופטת הסכימה כי התנהלות הנתבע מעידה כי הוא לא בהכרח רואה את טובת בתו: המפגשים שלו עמה מצומצמים ובמשך יותר מ-3 שנים הוא לא דאג לצרכיה ולא שילם מזונות.
בנסיבות אלה השופטת קבעה כי כדי להבטיח שלילדה תהיה קורת גג תוכל האישה לקזז את חוב המזונות שצבר עד כה וכן את סכום המזונות הכולל שמגיע לה עד גיל 18 מחלקו של הנתבע בדירה, אם תחליט לרכוש אותו.
למרות דחיית רוב התביעה השופטת החליטה שלא לחייב את האישה בהוצאות משפט לפנים משורת הדין.
- ב"כ התובעת: עו"ד ליאור צירלין
- ב"כ הנתבע: עו"ד רן בנימין
עו"ד אורן פרץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.