האב פגש את בנו בפעם האחרונה באוגוסט אשתקד. האם טוענת כי האב הוא דמות הרסנית עבור הילד אך השופט לא מצא בסיס לטענות והתרשם שבין האם לבנה יש קשר סימביוטי
השופט ארז שני קיבל לאחרונה בקשה לחידוש קשר שהגיש אב לבן 15. האם הפרה פסק דין קודם בו נקבע כי הצדדים יקבלו טיפול לחידוש הקשר בין האב לבנו. היא טענה כי התנהלות האב פוגענית כלפי הקטין וכי הילד אינו מעוניין לפגוש בו. השופט הורה על חידוש הממפגשים תוך שקבע כי מדובר בניכור הורי שלא ייפתר אם לא תהיה התערבות. השופט הדגיש את זכות הקטין להיות בקשר עם שני הוריו.
בין בני הזוג מתנהלים הליכים רבים מאז 2015. בבקשה הנוכחית, שהוגשה באוקטובר 2020, ציין האב כי האם מנסה להאריך את הנתק בינו לבין בנם והוא לא פגש אותו מזה חודשיים. זאת, על אף פסק דין מחוזי שקבע שהצדדים יופנו לטיפול לחידוש הקשר.
האב טען כי מאז נפרדו הצדדים האם פועלת באופן יזום לניכור הורי ומלאכתה צלחה. לדבריו, האם בכוונה לא מפעילה את סמכותה ההורית לשם קיום הקשר. הוא ציין כי פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהורה על המשך טיפול לחידוש הקשר, לא כובד על ידי האם, שפוגעת בכל גורם המנסה לחדש את הקשר.
האם טענה מנגד כי אין לבית המשפט סמכות להורות על טיפול לקטין ללא הסכמתה וכי מכיוון שהעניין כבר הוכרע בהליך קודם ההליך המתאים הוא פקודת ביזיון בית המשפט.
היא הוסיפה כי האב יכול להסתפק בקשר של דואר אלקטרוני עם הילד.
היא ציינה כי התנהגות האב פוגענית. כך למשל, הוא לא סיפק לילד מזון שרצה, סירב להמשיך בנסיעה כשהקטין לא השיב לשאלותיו ולא בחן תלונות גופניות של הקטין. לשיטתה, כל מניעיו של האב הם כלכליים.
עט לשירותי הנשים
השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב כתב כי להתרשמותו האם מעצימה אירועים של מה בכך על מנת ליצור את האב כדמות ״דמונית״ ולהילחם על ״זכותו״ הקטין שלא להיות בקשר עם אביו.
בנוסף לדבריו, קיים קשר סימביוטי עמוק בין האם לבין הבן. השופט ציין בהקשר זה כי לאחר שפגש את הקטין בחודש מרץ השנה, בנוכחות עובדת סוציאלית, הקטין, נער גדול מידות ״ובעל מראה משמעותי״, עט אחרי הפגישה אל תוך שירותי הנשים בחפשו את אמו והדברים מדברים בעד עצמם.
השופט כתב כי האם לא רק מתעלמת מפסק הדין של בית המשפט המחוזי שהורה על טיפול לחידוש הקשר, אלא אף מהדין החל. לדבריו, האם מציבה את עצמה ב״מחנה״ הגורס כי אין מה לעשות כנגד הורה משמורן המעודד קיום נתק בקשר עם ההורה האחר.
השופט הוסיף כי לא נמצא בסיס לטענת האם כי יחסו של האב כלפי הקטין הוא פוגעני וגם אם אם יש עניינים המצדיקים אולי הדרכה הורית לאב, אין הצדקה לעודד מניעת קשר.
השופט סיכם כי המצב אינו אלא פרי התנהגות מתמשכת של האם, שהיא בבחינת ניכור הורי, שלא יימצא לו מרפא בלא התערבות.
בנסיבות אלה קיבל השופט את הבקשה והורה כי הקטין ימשיך להיות מטופל לעניין חידוש הקשר במכון טיפול. הוא קבע כי בשל התנהלותה האם תישא ב-80% מהעלות המכון והאב יישא ביתרה. עוד נקבע כי לקטין ימונה אפוטרופוס לדין.
האם חויבה בהוצאות בסך 40,000 שקל.
- ב״כ האב: עו"ד קטי טל
- ב״כ האם: לא צוין
עו״ד אלינור ליבוביץ'
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.