מנהל מע"מ חייב את החברה במס תשומות על הוצאות עבור שטחי מתחמי האוכל משום שלטענתו הן חלק בלתי נפרד מאספקת ארוחות לעובדים שלא מותרות בניכוי. בית המשפט חשב אחרת
השופט שמואל בורנשטין בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה ערעור שהגישה "אמדוקס ישראל" על חיוב במס תשומות של יותר מ-5 מיליון שקלים עבור החלק היחסי בהוצאות השכירות, החשמל, הארנונה והמים עבור חדרי האוכל, המטבחים, חדרי האחסון והקירור. עמדת מנהל מע"מ נתניה כי הוצאות אלה הן חלק בלתי נפרד מהארוחות לעובדים ולכן לא מותרות בניכוי נדחתה. נקבע כי המקום שמקצה מעסיק להסעדת העובדים הוא לא חלק מההגדרה של "ארוחה" בתקנות המע"מ.
חברת ההייטק מעסיקה כ-5,000 עובדים בשני מתחמי עבודה ברעננה ובשדרות, שחלקם הוקצה לטובת הסעדת העובדים באמצעות חברות קייטרינג.
לפני כ-4 שנים מנהל מע"מ נתניה לא אישר לאמדוקס ניכוי מס תשומות עבור החלק היחסי בהוצאות דמי השכירות, החשמל, הארנונה, המים ודמי הניהול על השטחים הללו, שכוללים את חדרי האוכל, המטבחים, חדרי האחסון והקירור, והוציא לה שומת תשומות של 5,150,961 שקלים.
עמדת מנהל המע"מ התבססה על תקנות המע"מ שאוסרות על ניכוי מס תשומות על הוצאות שנחשבות כהטבות לעובד, בהן ארוחות, כשלשיטתו מתחמי האוכל הם חלק בלתי נפרד מארוחה.
רק מה שמשמש לצורכי הארוחה
ואולם, בפסק דין שניתן לאחרונה בערעור שהגישה אמדוקס על השומה קבע השופט שמואל בורנשטין כי המקום שמקצה מעסיק להסעדת עובדים לא נכלל בהגדרה של "ארוחה" בתקנות המע"מ. במילים אחרות, המונח "ארוחה" לא כולל בתוכו את דמי השכירות וההוצאות הנוספות שמוציא המעסיק על מתחמי הסעדה במשרדיו.
המונח ארוחה, קבע השופט, כולל רק את מה שמשמש לצורך הארוחה כמו חומרי הגלם, הציוד במטבח, עבודת הבישול, השולחנות, הכיסאות, כלי האוכל וכן הלאה. היא לא כוללת את דמי השכירות וההוצאות האחרות עבור המקום עצמו. המקום שהמעסיק מספק לעובד הוא לא הטבה לעובד במובן של התקנה, בדיוק כמו שטחים אחרים שמוקצים למען העובד ולא נחשבים כהטבה שמצדיקה לשלול ניכוי מס תשומות דוגמת חדרי כושר, פינות מנוחה, מטבחונים וכיוצא בזה.
השופט ציין כי למעשה אין הבדל בין עובד שרוכש ארוחה בטייק אווי או מביא ארוחה מביתו ואוכל אותה במשרדי המעסיק לבין עובד שהמעסיק מספק לו שירותי הסעדה במקום. בשני המקרים המקום הוא לא חלק מהארוחה.
השופט הוסיף כי מנהל המע"מ ניסה לעשות הקבלה למעסיקים שמשלמים לעובד עבור ארוחת במסעדה, וטען כי גם שם לא ניתן לנכות מס תשומות על ההוצאות הגלומות בעלות המזון כמו דמי השכירות של המסעדה. אלא שהשופט לא מצא בכך טעם משום שהשאלה היא לא מה כוללת ארוחה במסעדה אלא האם האיסור על ניכוי מס תשומות עבור ארוחה חל גם על הוצאות שמוציא המעסיק על המקום שבו הארוחה נצרכת.
"אין דינה של ארוחה במסעדה כדין ארוחה במקום העסק. צא וראה כי אף המשיב סבור כי מקום שבו מספק המעביד לעובדיו תלושים לרכישת אוכל במסעדות ובתי קפה בשירות "טייק אוויי", ואלה חוזרים לאחר רכישת האוכל למקום העבודה וצורכים אותו שם, כי יש להוסיף לתשומות שאינן מותרות בניכוי גם חלק יחסי מדמי השכירות, החשמל, המים והארנונה, של מקום העבודה", כתב.
לאור זאת, הערעור של אמדוקס התקבל ומנהל המע"מ חויב לשלם לה הוצאות של 35,000 שקלים.
לפסק הדין בערעור מס 22467-09-17
- ב"כ המערערת: עורכי דין שלומי ואקנין וראקל שיינוולד
- ב"כ המשיב: עו"ד יעל הרשמן
עו"ד ד"ר דבבורה אביטבול
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.