האסיר נפגע כשעמד ליד אסיר אחר שהשתמש במכונה שהעיפה גץ לעינו השמאלית. בפסק הדין נכתב כי העובדה שהנהלת הכלא לא חקרה את האירוע מעלה חשש כי ניסתה להסתיר את הסיבה לפגיעה
השופט יובל גזית קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אסיר נגד המדינה. האסיר נפגע לפני כ-9 שנים במהלך עבודה בכלא כשגץ עף ממכונה לעינו השמאלית. המדינה הכחישה את האירוע אך השופט קבע שמכלול הראיות תומך בגרסת התובע. בפסק הדין נכתב כי המדינה התרשלה באי מתן הדרכה ואמצעי בטיחות לתובע ובעיכוב בטיפול הרפואי.
התובע, שיוצג על ידי עו״ד בארי קפלן, סיפר כי בנובמבר 2011 נפגע בתאונת עבודה כשהיה אסיר בכלא נפחא. במועד התאונה הוא היה בן 40.
לדבריו, עבד לצד אסיר אחר שהשתמש במכונה שיוצרת גצים תוך כדי פעילותה. לפתע עף גץ לעינו השמאלית מה שהוביל לפגיעה בעין. התובע הוסיף כי ימים רבים נמנע ממנו טיפול רפואי ורק לאחר כעשרה ימים הובהל לבית החולים שם אובחנה בצקת בעין. כשבועיים וחצי לאחר מכן הוא עבר ניתוח להשתלת קרנית אך הניתוח כשל והוא איבד את ראייתו בעינו השמאלית.
לטענתו, הנתבעת לא סיפקה לו אמצעי הגנה נאותים לצורך עבודתו כולל ציוד מגן, לא העבירה הדרכות בטיחות בנוגע לסיכוני העבודה במקום ולא טיפלה בו כראוי לאחר התאונה. התובע הוסיף כי הוחתם בדיעבד על הדרכות הבטיחות.
המדינה, שיוצגה על ידי עו״ד עופר אלסטר, ציינה כי לא ניתן לתת אמון בתובע שהציג שלל גרסאות לאופן התרחשות התאונה. בנוסף לדבריה, היא סיפקה לתובע סביבת עבודה הולמת והעניקה לאסירים הדרכות בטיחות. היא גם שללה את הטענות בעניין הרשלנות בטיפול הרפואי בתובע.
לחילופין ביקשה המדינה להטיל על התובע אשם תורם מלא שכן לדבריה הוא בחר לעבוד בריתוך חרף העובדה שלא הוכשר לכך וסירב לקבל טיפול רפואי שיכול היה להציל את ראייתו.
תלונה אותנטית
השופט יובל גזית מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את גרסת התובע וכתב כי מחומר הראיות עולה בבירור שהוא נפגע בתאונה. בין היתר, כבר מספר ימים לאחר התאונה הוא התלונן על צריבה בעינו בפני רופא הכלא וגם בקבלתו לבית החולים ציין כי נפגע בעינו כשעמד בסמיכות לאדם שעבד על מכונת דיסק. ״תיעוד זה מזמן אמת מעיד על תלונה אמיתית ואותנטית״, כתב השופט.
השופט קבע כי העובדה שהתובע נפגע מגץ בעינו במהלך עבודתו מעלה חשש לאי קיום נהלים ופיקוח תקינים, מה שמעביר את נטל ההוכחה כי לא התרשלה לנתבעת, והיא לא עמדה בנטל. בין היתר כתב השופט כי איש בדק הבית בכלא שהיה אחראי על התובע בזמן התאונה יכול היה לשפוך אור על האירוע אך המדינה לא זימנה אותו לעדות.
זאת ועוד, קצין התמיכה הלוגיסטי בכלא שכן הובא לעדות אישר כי לא ידוע לו שבוצע תחקיר לאחר האירוע על מנת לוודא שלא יישנה. השופט קבע כי עובדה זו כשלעצמה מצביעה על התרשלות וסדרי התנהלות כושלים. ״עצם ההימנעות מלבצע בדיקה, כאמור, מעלה את החשש שמא ביקשה הנתבעת להסתיר את הטעמים לפגיעת התובע״, הוסיף השופט.
עוד קבע השופט כי הנתבעת התרשלה בטיפול הרפואי בתובע שכן חל עיכוב בהבאתו לבית החולים וייתכן שאיחור זה תרם לאיבוד הראיה.
עם זאת, מכיוון שהתובע סירב לחלק מהטיפולים הוטל עליו אשם תורם של 15%.
בסופו של דבר חויבה הנתבעת בפיצוי של 371,165 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 87,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.