שיח אלים ומשפיל של אב לשניים כלפי גרושתו הביא לדחיית בקשתו למשמורת משותפת על הקטינים. השופטת חייבה אותו לקבל טיפול רגשי כתנאי לשמירה על זמני השהות.
השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה לאחרונה עתירה של אב לשניים לקבוע משמורת משותפת על שני ילדיו וקבעה שלאם תהיה המשמורת הבלעדית. בין שלל השיקולים שמנתה השופטת היא ציינה שהאב מבטל את דמותה של האם בעיני הילדים באופן שפוגע בהם נפשית ומתייחס אליה בצורה תוקפנית כשהיא מנסה לתקשר איתו.
בני הזוג נישאו ב-2005 והביאו לעולם שני ילדים, כיום בני 13 ו-9.5. לפני כחמש שנים פרץ ביניהם משבר והאב עזב את הבית. השניים התגרשו ב-2017.
באוגוסט 2015 הגישה האם תביעה למשמורת על הקטינים והאב עתר מצדו למשמורת משותפת.
האם טענה כי לא מתקיימים התנאים להסדר של משמורת משותפת וביקשה להורות על צמצום זמני השהות של הילדים עם האב. היא ציינה שכיום הילדים שוהים עם האב יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני וחווים בביתו אווירה של פחד ורצון לרצות אותו ולבטל את עצמם.
היא הוסיפה כי האב מנסה להרחיק את הילדים ממנה ולא בוחל לשם כך בשום אמצעי, בין באמירות מפורשות ובין באמצעות ניכור הורי. היא ציינה כי אף שהאב טוען כי הוא מעוניין במשמורת משותפת, בפועל הוא שם את צרכיו האישיים מעל הקטינים ואינו מקיים כל תקשורת עמה. האם צירפה מסרונים בהם היא מנסה לתאם מול האב עניינים שונים והוא עונה לה באלימות מילולית, גידופים וקללות.
האב טען כי יש לקבוע הסדר של משמורת משותפת עם חלוקת זמנים שווה, בהתאם להמלצת תסקירי הרווחה שהוגשו לבית המשפט.
הוא הוסיף כי מאז הפירוד בין הצדדים, האם עושה הכל כדי להסית את הילדים נגדו וכדי למדר אותו מכל דבר הקשור להתפתחותם, חינוכם ומצבם הבריאותי. לדבריו, הוא אב מסור ונאמן לילדיו וטובתם עומדת בראש סדר העדיפות שלו.
״חתיכת שרמוטה״
השופטת ורד שביט פינקלשטיין מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהירה כי יש מספר תנאים הכרחיים להחלת משמורת משותפת. בין היתר, יש להראות מסוגלות הורית טובה או שווה של שני ההורים, מעורבות רבה של שניהם בחיי הילדים, רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים ובחינה של טיב התקשורת ביניהם.
השופטת ציינה כי אחד מהקריטריונים של מסוגלות הורית טובה היא האפשרות לתת להורה השני מקום ראוי ומכבד בעיני הקטינים. במקרה זה האב מבטל את דמותה של האם ואף אוסר על הילדים להזכיר את שמה בביתו.
היא הוסיפה כי בהעדר תקשורת מילולית בין ההורים בגלל האב, קיים קושי רב בהעברת מידע מהותי וטכני בעניינם של הקטינים. ״נחשפתי לשיח בוטה, אלים ומשפיל של האב כלפי האם אשר חורג מכל אמת מידה של התנהלות סבירה ונורמטיבית בין בני אדם כל שכן הורים לילדים״, כתבה.
כך, למשל, כשהאם מבקשת מהאם לרדת לקחת את הקטין, הוא משיב לה: "תרדי את יא מטומטמת". במקרה אחר כשהיא שואלת אותו ״איפה הטופס החתום״ הוא משיב לה בצרור של השפלות וביטויים כמו "חתיכת שרמוטה מסריחה ושקרנית".
בסופו של דבר קבעה השופטת כי לאם תהיה המשמורת המלאה. היא קבעה כי כתנאי להותרת זמני השהות של הקטינים עם האב עליו לפנות לאלתר לקבלת טיפול רגשי.
האב חויב בהוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב״כ האם: עו"ד אלינור ברגר
- ב״כ האב: עו"ד ניר ברקן
עו"ד רינה בר
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.