התובע נחשף במהלך 32 שנות עבודתו לאבק ולחומרים מסוכנים. נדחתה טענת הביטוח הלאומי שאבחון האסתמה רק אחרי תום ההעסקה שולל את הקשר שבין העבודה והמחלה
גבר כבן שישים, שנחשף במהלך שנות עבודתו המרובות לחומרים גורמי אסתמה, הוכר לאחרונה בבית הדין לעבודה בנוף הגליל-נצרת כנפגע עבודה. השופטת לובנא תלחמי סוידאן אימצה את עמדת המומחה מטעם בית הדין לפיה המחלה הנשימתית קשורה לתנאי העבודה, תוך שדחתה את חוות הדעת הנגדית, השוללת את הקשר.
התובע (59) הועסק כעובד ייצור במפעל "סטיל רולינג קורפוריישן טיקו בע"מ", העוסק בייצור פנלים ואלמנטים מבודדים, וזאת למשך 32 שנה, החל משנת 1987 ועד 2019. במהלך תקופת העבודה נחשף האיש לאבק כתוצאה מעבודות הייצור, דבקים, חומרי ניקוי וכן חומרים הידועים על-פי הרפואה כמעוררי אסתמה.
חודשים ספורים אחרי תום עבודתו, באוגוסט 2019, פנה התובע למיון עקב חולשה כללית, קוצר נשימה ושיעול יבש. בשלב זה עלה החשד שהוא סובל מאסתמה, חשד שהתברר בהמשך כנכון. כמעשה כמעט מתבקש פנה האיש לביטוח לאומי על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה אלא שזה סירב, והתובע נאלץ להגיש את התביעה לבית הדין.
תחילת ההליך המשפטי לא האירה פנים לתובע. הוא נתקל בחוות דעת רפואית מטעם מומחית בית הדין, השוללת קשר בין האסתמה לעבודה במפעל. לעמדת המומחית, עצם העובדה שהאסתמה התלקחה אצל התובע רק אחרי סיום העבודה, מבלי שהיו לו תלונות חוזרות ונשנות במהלך תקופת העבודה, מונעת ממנה מלהכיר בקשר הסיבתי הנדרש.
ברקע: עישון והשמנת יתר
התובע לא ויתר והגיש בקשה למינוי מומחה נוסף, אשר התקבלה באוגוסט אשתקד. ואכן, מסקנת המומחה הנוסף הייתה שמדובר למעשה באסתמה תעסוקתית, כלומר כזו שנוצרה בשל תנאי העבודה בהם שהה התובע, ומכאן שמדובר בפגיעה בעבודה.
המומחה הנוסף ציין אמנם שהתובע סובל מגורמי סיכון כאלה ואחרים להתפרצות אסתמה, כמו עישון כבד והשמנת יתר, אלא שלדבריו נוכח העדר היסטוריה קודמת של אסתמה הרי ש"אין מנוס מהמסקנה שקיימת סבירות של מעל 50% לקשר סיבתי בין חשיפותיו התעסוקתיות לבין מחלתו".
בשלב זה עתר התובע לאמץ את עמדת המומחה הנוסף, בעוד ביטוח לאומי ביקש להסתמך על עמדת המומחית הראשונה. בין היתר טען המוסד, על סמך חוות הדעת של המומחית, כי מהלך המחלה אינו מתאים לאסתמה תעסוקתית, זאת בשל אבחונה אחרי תום העבודה.
אבל השופטת תלחמי סוידאן בחרה לאמץ דווקא את חוות הדעת שמכירה באסתמה כפגיעה בעבודה. היא ציינה כי בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה המומחה הנוסף קבע, באופן ברור מנומק ומפורט, כי העובדה לפיה אין לתובע היסטוריה קודמת של אסטמה אינה משנה, וכי קיימת סבירות של מעל 50% לקיומו של קשר סיבתי בין החשיפה למחלה.
עוד ציינה השופטת כי המומחה התייחס לגורמי הסיכון מהם סובל התובע, וקבע שאין בהם כדי לשלול אסתמה תעסוקתית. המומחה אף העיר, בניגוד לעמיתתו, כי התגובה האינדיבידואלית לחשיפה לחומרים מעוררי אסתמה שונה מאדם לאדם, כך שהעובדה שהתקף האסתמה הראשון הופיע אצל התובע רק אחרי סיום עבודתו, אינה פורמת את הקשר שבין המחלה לתנאי העבודה.
נוכח הפסיקה הקובעת שאם ישנן שתי חוות דעת נגדיות יש לאמץ את זו שלטובת המבוטח, קיבלה השופטת את התביעה והכירה באסתמה של התובע כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי חויב בשכ"ט עו"ד של 7,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מוחמד זועבי
- ב"כ הנתבע: עו"ד רולא חיידר דראושה
עו"ד טללית ברויטמן
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.