האיש התחייב בהסכם גירושים לשלם את הסכום. הוא טען שההסכם נחתם תחת איומים, אך השופטת שוכנעה שחתם כדי להתחמק מכתובה של 10 מיליון שקל
בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעת אישה לאכיפת הסכם גירושים. הנתבע, שהגיע לנישואים כשהוא גרוש עם שבעה ילדים מאשתו הראשונה, התחייב לשלם לתובעת 508,000 שקל, הגם ששררה ביניהם הפרדה רכושית אשר עוגנה בהסכם ממון. השופטת עפרה גיא דחתה את טענתו שההסכם בטל, וחייבה אותו לשלם לתובעת את היתרה שטרם שילם.
ביוני 2004 באו הצדדים בברית הנישואים. הבעל, שהיה אז בן 48, הגיע לחתונה כשהוא גרוש עם שבעה ילדים ואילו לאישה, שהייתה בת 52, היו אלה נישואיה הראשונים. טרם החתונה חתמו בני הזוג על הסכם ממון שהחיל עליהם הפרדה רכושית מוחלטת. אולי כדי "לפצות" על כך חתם הבעל במעמד החתונה על כתובה גרנדיוזית, בסך 10 מיליון שקל. כעבור עשור של נישואים הם התגרשו.
אף שלא היה לבני הזוג רכוש משותף בשל הסכם הממון, התחייב הבעל במסגרת הסכם הגירושים שנחתם ביוני 2014 לשלם לגרושתו כחצי מיליון שקל. במסגרת ההסכם הצהירו בני הזוג כי מלבד מה שנקבע בו, אין ולא תהיינה להם עוד טענות זה כלפי זה. אלא שמתוך הסכום שהתחייב לשלם, הבעל שילם לאורך השנים רק כ-200,000 שקל.
בתביעה שהגישה נגדו לבית המשפט, טענה האישה כי הוא נותר חייב לה 302,500 שקל. היא דרשה שישלם לה את הסכום בתוספת 10,000 שקל עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה בשל אי קיום ההסכם והצורך לפנות לבית המשפט.
מנגד טען האיש שההסכם בטל מאחר שנחתם תחת איומים ברצח. הוא סיפר שאחיה של האישה הגיע לביתו באישון לילה וצרח עליו בעודו במיטתו, שאם לא ישלם לאחותו רבע מיליון שקל כתנאי לגירושים – "הוא מת". בשלב זה החל האח, לטענת האיש, להכות אותו בפראות כאשר בהמשך דרישת התשלום הועלתה לחצי מיליון שקל. בנסיבות אלה לטענתו אין תוקף להסכם ולהתחייבותו הכספית.
קנה סיכון
השופטת גיא התרשמה שהסיפור שסיפר הנתבע לא היה ולא נברא. עיקר הספק באמיתות הסיפור נעוץ, לדבריה, בגרסת האיש לפיה התלונן במשטרה על איומי גיסו לשעבר רק בחלוף חמש שנים.
"לא מצאתי כל הסבר הגיוני לכך שרק לאחר חמש שנים לערך, בחר האיש לראשונה להתלונן במשטרת ישראל. אומנם האיש העיד כי חשש מהאח והקשיב גם לתחנוני האישה, אלא שאם אכן כל כך חשש מהאח, מדוע בחר לאחר חמש שנים להתלונן? מה גרם להפסקת החשש פרט לעובדה שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל?", תהתה השופטת.
מסקנתה, אם כן, הייתה שלא הוכח כי הנתבע חתם על הסכם הגירושים תחת כפייה ואיומים. גם טענתו לעושק בכריתת ההסכם נדחתה, על רקע חוות דעת רפואית שקבעה כי באותו מועד הוא ידע להבחין בין אסור למותר ובין רע לטוב, וכי הבין על מה חתם. השופטת התרשמה שהאיש הוא זה שיזם את הגירושין ולמעשה "קנה סיכון" בתשלום חצי מיליון שקל "בלבד", במקום הכתובה השווה פי 20.
לפיכך נקבע שעל הנתבע לשלם לגרושתו את יתרת הסכום אותה טרם שילם, כ-290,000 שקל, בתוספת 10,000 שקל עבור עוגמת נפש. עוד חויב האיש בהוצאות משפט של 25,000 שקל לטובת אוצר המדינה.
- ב"כ האישה: עו"ד טליה גיגי (סיוע משפטי)
- ב"כ האיש: עו"ד ירון הוד
עו"ד יוסף אמר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.